פעם היה ילד שקראו לו אביתר.
הוא היה בן 11 והוא גר בחיפה.
אביתר אהב מאוד לראות משחקי כדורסל וגם לשחק בעצמו עם חברים.
יום אחד אבא שלו היה צריך לעבור לירושלים כי היה לו שם עבודה חדשה.
ולכן כל המשפחה שלו היו צריכים גם לעבור לבית חדש בירושלים.
היה להם מאוד קשה ועצוב לעזוב את חיפה.
במיוחד אביתר שהיה לו חברים בבית ספר שהוא היה צריך להיפרד מהם.
כשהם הגיעו לירושלים, אביתר התחיל ללמוד בבית ספר חדש עם ילדים שהוא לא מכיר.
החברים החדשים של אביתר לא אהבו כדורסל אלא רק כדורגל.
יום אחד הוא הזמין חבר לבית שלו, שקראו לו יוסף.
הוא הציע לאביתר לשחק אתו כדורגל בפעם הראשונה שלו.
אביתר גילה שהוא ממש אוהב לשחק כדורגל ושהוא אפילו משחק ממש טוב.
אחרי כמה ימים הוא ביקש מאמא שלו לרשום אותו לחוג כדורגל של ביתר ירושלים.
לאחר שנה ,המאמן שלו שם לב שאביתר משחק טוב בצורה יוצאת דופן.
יום אחד אביתר שיחק במשחק של ביתר, ובקהל היה “מגלה כישרונות” של צ’לסי.
מגלה הכישרונות התקשר למאמן של צ’לסי כדי להציע לו לקנות את אביתר לקבוצה של צ’לסי. הוא שלח הקלטה למאמן של צ’לסי.
תוך כמה ימים ,המאמן של צ’לסי התקשר להורים של אביתר כדי לשאול אם הם מעוניינים שאביתר יעבור לקבוצה צ’לסי.
אביתר ממש התרגש והסכים.
לאחר מספר שנים, אביתר נהיה בין השחקנים הטובים בעולם.
אביתר היה מאושר והוא התקשר לחבר שלו יוסף כדי להודות לו על שהוא גילה לו את הכדורגל.
