ילד כוכב
גבוה, גבוה מעבר לעננים, במדינת הכוכבים חיו בשמחה ובשלווה משפחת הכוכבים.
לכל כוכב היה אור מיוחד שמאיר ומחמם את ליבם של כל הכוכבים האחרים. ובכוכב שלהם היו כל מיני סוגים של כוכבים. כוכבים אמיצים וכוכבים עשירים, כוכבים טייסים, כוכבים שמחים וכוכבים רופאים. כוכבים חכמים וכוכבים סקרנים.
בין הכוכבים היה כוכב אחד חייכן, שובב וסקרן שהתעניין ודאג לשלומם של הכוכבים האחרים. יום אחד, טייל לו, הכוכב הסקרן, כי הוא מאוד אהב לחקור את הכוכב שעליו הוא גר. הוא התעייף ורצה קצת לנוח מפני שהיום הוא גילה הרבה מקומות חדשים בכוכב שלו.
בקצה השביל שעליו הוא הלך, בחצר של הבית הצהוב, התנדנד לו כוכב ביישן שלא חייך ולא דיבר רק התנדנד, במבט מבוייש. חייך אליו הכוכב הסקרן והשובב אבל הכוכב הביישן התבייש לדבר עם חברו הכוכב החייכן. ראתה מהחלון אימו הכוכבה את המפגש ואמרה לעצמה שזו הזדמנות מצויינת של הכוכב הביישן להכיר חבר חדש. זו הזדמנות נהדרת לפתוח את הלב ולהכיר חבר חדש וגם אם לא תמיד זו לעזור לחבר או לכל הכוכבים שצריכים עזרה. ככה אמא של הכוכב הביישן לימדה אותו.
יצאה אמא כוכבה עם עוגיות מצופות באבקת כוכבים ומיץ מדליק וטעים. הכוכב השובב, לקח ראשון כוס מיץ ועוגיה. מרוב שהיה סקרן תמיד היה ממהר לנסות דברים חדשים. אמר הכובב החייכן״ ״ יאמי טעים אני מרגיש בעננים.״ ואז אמר בצחוק מתגלגל כמו שרק הוא יודע. ״כוכבים עננים -חרוז! איזה מצחיק!״
ראה הכוכב את חברו המתלהב ולקח בהססנות קצת מהמיץ ואחר כך גם מהעוגייה. שאלה אמא כוכבה את שני הכוכבים המאירים: ״אולי תרצו לעשות יחד שיעורים? המורה כוכבית נתנה משימה ואני בטוחה שתפתרו אותה בהצלחה.״
אמא קיוותה שהתשובה תהיה חיובית והשניים יעבדו יחד בשיתוף פעלה. אבל נתנה להם להחליט לבד. והנה היא צדקה. ישבו שתי הכוכבים החייכן, הסקרן והשובב ליד הכוכב הביישן ויחד ענו על המשימה. אור גדול יצא מהשניים. הכוכב הביישן החל לדבר קצת בלחש. ולחייך לא חיוך גדול עם השיניים. חיוך כזה ביישני וקטן ולאט, לאט היה אפשר לשמוע את הצחוק שלו על כל הכוכב. ולמרות ששני הכוכבים הקטנים כבר סיימו את כל המשימות שהמורה נתנה, אמא כוכבה לא הפריעה לשניים ואמרה לעצמה, שהכוכב השובב והסקרן הוא מתנה לכוכבים ולכל העולם. היא כל כך שמחה כי היא אהבה לראות אותם משחקים ולומדים יחד.
וגם הכוכב שכבר לא כל כך ביישן גילה שלהכיר חברים חדשים זו חויה לכל החיים.
הוא נזכר בפעמים שמרוב שהתבייש הוא להפסיד חברים חוויות אבל עכשיו הוא מהרגיש מאושר!
לעמים כדאי להיות אמיצים ולהעיז. ומאז בכל פעם ששני הכוכבים נפגשו הם החליטו שאת האור שהרגישו כשהיו יחד הם יפיצו כמו אבקת כוכבים. לכל הכוכבים הביישניים והמהססים שהם יפגשו. וכך הם יצליחו לעזור להם כמו שזה עזר לו.
וכשהם יושבים ושותים ביחד מיץ כוכבים. הם שואלים את עצמם , איזה כוכבים הם פגשו היום. ואם במקרה הם היו גם פוגשים אתכם ילדים. ומה אתם חושבים. איזה כוכב הייתם אתם?
חייכן או מהסס?
חשבו על כך והביטו בשמיים מבטיחים לכם שתראו מלא, מלא כוכבים מחייכים וזוהרים!
רונה כהן ב׳2
אוהל שלום גדרה
המורה : מיטל אלבז
