היה היה ילד ושמו יונתן.
יונתן מאוד אהב לקיים מצוות, להתפלל, לתת צדקה לעניים, כיבוד הורים, עזרה לזולת.
יום אחד יונתן ראה איש עני מקבץ צדקה . יונתן החליט להגיש לעני עזרה ונתן לו סכום כסף רב על מנת שיוכל לקנות לעצמו אוכל שיספיק לכל היום.
העני הודה ליונתן ואמר לו שהוא מאוד ריגש אותו ושימח אותו ושהכסף יספיק לו אפילו למזון,
לו ולביתו לשבוע שלם.
יונתן בהתרגשות רבה ענה לעני בשמחה ואפילו גם עליי לומר לך תודה, שזיכית אותי לקיים עוד מצווה.
יום למחרת יונתן קבע עם החברים, ללכת לבלות במרכז ושם חשב שאולי זו תהיה גם הזדמנות טובה לבקש מהוריו לבזבז את הכסף שקיבל לאחרונה ליום הולדתו, היה לו סכום רב שהצליח לחסוך בנוסף למתנת יום ההולדת .
הוריו נענו בחיוב לבקשתו, ואף אמרו לו אם כך החלטת אנחנו סומכים על החלטתך.
יונתן קבע עם חבריו ויצא לבלות עם חבריו..
במהלך הבילוי ראה יונתן באחת מן החנויות ממתקים שהייתה במרכז ילד שבוכה במפתן החנות.
יונתן שאל את הילד מדוע הינך בוכה? הילד ענה אין לי מספיק כסף ואני מאוד רוצה לקנות ממתק שראיתי בחנות. יונתן ענה אני מוכן לעזור לך עצוב לי לראות אותך בוכה ובמיוחד בגלל דבר כזה.
יונתן החליט לתת לילד את הכסף שהיה צריך לטובת הקניה של הממתק ואף נתן לו סכום גדול יותר שיהיה לו לממתק בנוסף לזה שרצה.
הילד כל כך שמח ואמר ליונתן ריגשת אותי נורא, תודה יונתן!
אחרי שנפרד מהילד לשלום המשיך עם חבריו להסתובב ולחפש כעת משחק מגניב וחדש שייקנה לעצמו, שיוכל לשחק עם החברים בשעות הפנאי שיש לו בבית הספר.
פתאום נזכר יונתן שיש לדודה שלו היום בערב, מסיבת יום הולדת ושעדיין לא קנה לה מתנה והחליט לנצל את ההזדמנות ולקנות מתנה. נזכר יונתן שלא מזמן היא דיברה אתו ואמרה לו שהיא מאוד הייתה שמחה שיהיה ספר תהילים מיוחד משלה.
אחרי חיפושים במרכז עם החברים מצא יונתן חנות שמוכרת ספרי קדושה, יונתן ביקש מהמוכר ספר תהילים הכי מפואר שיש בחנות ושתהיה גם הקדשה על הכריכה.
המוכר עטף באריזה מיוחדת והביא ליונתן. יונתן שב לביתו שמח וטוב לב.
בערב התארגן יונתן ולבש את הבגדים החגיגיים שלו והמיוחדים ונסע עם הוריו לביתה של הדודה לחגוג שם במסיבת יום הולדתה.
יונתן הביא לדודתו את המתנה בהתרגשות רבה .
הדודה פתחה את המתנה וראתה את ספר התהילים המיוחד שכל כך רצתה ובתוכו ראתה את ההקדשה המיוחדת, הדודה כל כך התרגשה ושמחה וחיבקה את יונתן.
יונתן שב אחרי המסיבה הנפלאה לביתו ושיתף את הוריו בכל מה שאירע לו במשך אותו היום.
אביו ואימו כל כך התגאו בו מאוד עיניו נצצו מרוב התרגשות ושימחה וחשב הנה הצלחתי לקיים עוד מצווה מאוד חשובה “מצוות כיבוד הורים”.
בלילה יונתן חלם חלום, בחלום ייצא עם אחיו לטיול ביער ובערב כשהתקרר המזג אוויר, אחיו אמר לו “קר לי”.. יונתן החליט ואמר יש לי רעיון “בוא ונדליק מדורה, ולשם כך נאסוף יחדיו קרשים”.
מייד נרתמו שניהם למשימה אספו כמות גדולה של קרשים וקראו לאביהם להדליק את המדורה.
אבא הדליק את המדורה וכולם ישבו סביב המדורה ושרו שירים לכבוד האווירה.
בבוקר התעורר יונתן בשמחה ונזכר בחלומו ובכל מעשיו הטובים והלך לבית הספר שמח וטוב לב.
למדנו שמצווה בהידור היא מצווה שעושים בשמחה, הסיפור שלנו הוא דוגמא למה שלמדנו כי יונתן באמת פעל מתוך מקום כזה בכל מעשיו.
