היה היו שני אחים קראו להם ישי ויונתן. יונתן היה משתתף בחוג אלקטרוניקה. בחוג הוא היה מכין מגוון מכשירים מדליקים. ישי אחיו הבכור היה בחבורה של חברים יחד עם נדב, משה ואסף. הם היו אחלה של חבורה. לנדב יש בית מפואר ויפה, היה בו קמין עצים, והמון עצים במחסן. החבורה הייתה מבלה ביחד בשעות אחה”צ ובשעה 19:00 כולם היו חוזרים לבית שלהם כדי להתארגן לשינה, והלכו לישון בסביבות 21:00 בערב..
נדב בכל בוקר נוהג ללמוד משנה. הלימוד ממש משמח אותו. בוקר אחד הוא קם, התארגן ובא ללמוד משנה, ולפתע גילה שהוא לא מוצא את ש”ס המשניות שלו. נדב נבהל מאוד.
נדב הלך לחברים שלו וסיפר להם: “הלכתי אתמול לישון, קמתי, ואני לא מוצא את ש”ס המשניות שלי”! הלכו החברים לביתם, וחשבו איך לעזור לנדב.
למשה לא היה רעיון. לאסף גם לא היה רעיון,
כשסיפר ישי בבית את הסיפור ליונתן, יונתן נזכר שהוא בחוג אלקטרוניקה. ישי הציע(לחברים שלו) שיונתן יכין בחוג שלו מכשיר מיוחד שיכול לזהות את הגנב, ואם יבוא גנב שוב לבית, המכשיר יגלה אותו.
בבוקר, כולם הגיעו לבית של ישי. יונתן הביא לו את המכשיר ונדב אמר לו (יונתן אח של ישי) תודה רבה.
בלילה, נדב התעורר בבהלה לקול רעש גדול. המכשיר ציפצף חזק. נדב עם אבא שלו קמו מהר, נעלו את החדר שהגנב היה בו, והתקשרו לשכן שלהם שהיה שוטר.
השוטר הגיע, ותפס את הגנב. הגנב הודה שהוא זה שגנב את המשניות, והחזיר להם אותם. נדב ואביו הודו לשכן השוטר שלהם.
הגנב הובא לבית הכלא. הוא השתחרר אחרי שנה, חזר בתשובה, למד הרבה תורה ונהיה רב שכונה.
