זה היה כשהייתי בתיכון בכיתה י’ הייתי ילדה יפה כחולת עיניים שיער בלונדיני ואהובה על כולם. לבית הספר שבו למדתי הגיעה תלמידה חדשה, קצת מוזרה , לובשת בגדים שחורים ונראית קצת מפחיד. מיכל ודניאל קיבלו אותה בצורה לא יפה ולי זה קצת כאב לכן קמתי אליה והצעתי לה לבוא לטיול להכיר את בית הספר. בזמן שטיילנו הרבה ילדים צעקו לה ילדה מוזרה “מי את” וכל מיני דברים מעליבים כאלה…
אחרי השיעור בהפסקה השנייה הצעתי לה להפגש אחר הצהריים והיא הסכימה. התרגשתי לפגוש אותה כי רציתי להפוך אותה למקובלת וכך לא יצחקו עליה יותר. הייתי מוכנה ויצאתי לדרך. פגשתי אותה בכניסה לקניון ולאחר שסיימנו לעשות קניות שאלתי אותה אם היא רוצה לבוא אליי והיא התביישה ולא רצתה ואז אמרתי לה שיהיה לנו כיף ביחד והצלחתי לשכנע אותה. אחרי שהגענו לבית שלי למדנו ביחד, אכלנו ביחד, שיחקנו ביחד ומה לא. אז התחלתי לשנות קצת את איך שהיא נראית כדי לעזור לה. לימדתי אותה כל מה שאפשר כדי להיות מקובלת. לימדתי אותה איך להתאפר איך להתלבש ועוד דברים מיוחדים כאלו. ואז כבר נהיה מאוחר, ליוויתי אותה חצי דרך והיא הלכה הביתה. כבר הגיע נבוקר וחיכיתי לראות את המראה החדש שלה. היא הייתה מושלמת! הגיעה ההפסקה ואז הסתובבנו במסדרון של בית הספר וראינו תלמידים מהצד שצוחקים. פתאום, עף עליינו נייר אחד. בהתחלה לא הבנו מאיפה הוא הגיע ופשוט התעלמנו. המשכנו לדבר ביחד ושוב עף עלינו עוד נייר. הסתכלנו מסביב ואז ראינו שמלא מלא ניירות עפים עלינו. רצנו מהר לשירותים להתחבא וביקשתי משירה שתישאר בשירותים עד שאני אבוא. הלכתי לשתי החברות “הכי” טובות שלי ושאלתי אותן למה הן מתנהגות אליי ולשירה ככה הן אמרו שאלי הן מתנהגות ככה בגלל שאני חברה של שירה ולשירה בגלל שהיא מגעילה ודכאונית. הסברתי להן שבגלל זה אני חברה שלה! בשביל לעזור לה להיות שמחה וכמה שפחות עצובה! שאלתי אותן: “היה לכן טוב אילו היו מתנהגים אליכן כך? ” הן חשבו כמה שניות ואז אמרו : “לא אכפת לנו” .
לאחר יום שתיהן באו אליי ולשירה .שאלתי :” מה אתן רוצות? באתן להציק לנו שוב? “
מיכל ענתה שלא, ודניאל אמרה שהן רוצות להתנצל .אבל הסתקרנתי מאוד , ושאלתי אותן למה בין רגע הן שינו את דעתם. מיכל ענתה שבביה”ס יסודי גם עלייה עשו חרם חמש שנים ובכיתה ו היא החליטה להשתנות והפכה למקובלת והיא חשבה שמה שהיא עשתה לא בסדר. דניאל הוסיפה שהיא הייתה עוזרת למיכל בדיוק כמוני כמו שאני עזרתי לשירה. הן הצטערו, צחקו צחקוק קטן ביחד ושאלו את שירה אם היא רוצה להצטרף לחבורה. שירה ענתה בשמחה ובהתרגשות רבה כן! אני חייכתי חיוך קטנטן ואז הן שאלו גם אותי אם אני רוצה שנחזור להיות חברות טובות שוב, הסמקתי וחשבתי לכמה שניות ואז עניתי להן כן בהתרגשות רבה! אמרתי לשתיהן בשקט בשקט: “מה ששנוא עליך…” אז הן המשיכו אותי “אל תעשה לחבריך!” כל בית הספר התאסף וביקש סליחה על כל המעשים שעשו ונהייתי שוב מקובלת וגם שירה. אחרי כמה זמן עשינו מסיבה בבית של שירה והוא היה מגניב! היו לו 2 קומות ובריכה באדמה, היה שווה להכיר אותה סך הכל, היא נחמדה, יפה, רגישה, יש לה אופי מושלם ויופי מושלם, פשוט איך שהיא הגיעה היופי שלה עוד לא היה מוכן לצאת לאור ואני זכיתי לעזור לה להוציא אותו!
