בס”ד
יום הלימודים הראשון של עמית
הבוקר הגיע והנה יום הלימודים הראשון בפתח.
בבוקר אמא העירה את עמית, עמית היה עייף מאד ורצה להמשיך לישון.
אמרה אמא: “עמיתי זהו יום הלימודים הראשון שלך בכיתה א”.
עמית קם בהתרגשות ובחר לו בגדים: חולצה כחולה, מכנסיים שחורים ונעל את נעלי האורות שלו.
אמא שאלה אותו:” עמית מה אתה רוצה בכריך?”
עמית ענה : “אני רוצה פנקייקים!”
אמא צחקה ואמרה: “זה מוגזם! אני לא יכולה להכין לך פנקייקים אתה תאחר לבית הספר ,אין
לנו זמן. אני אכין לך כריך עם טונה ומיונז”.
עמית לקח את הילקוט החדש בצבע אדום עם ציור של מכוניות ועלה לרכב עם אחותו הגדולה
ואחיו הקטן.
אבא הוריד את אחותו יסמין ליד החטיבה והמשיך לגן של אורי אחיו הקטן.
לבסוף הגיע הזמן של עמית לרדת מהרכב ליד בית הספר החדש שלו.
עמית חשש להיכנס לכיתה, אמא חיבקה אותו והבטיחה לו שתגיע ראשונה לאסוף אותו
בצוהריים.
עמית נכנס לכיתה בחשש קל וראה הרבה ילדים חדשים שהוא אינו מכיר. הוא התיישב בשורה
הראשונה, בטור האמצעי. לפתע ראה ילד שהתיישב לידו וגם הוא לבש חולצה כחולה ומכנסיים
שחורים בדיוק כמו שלו, אנחנו כמו תאומים חשב עמית בליבו וחייך לעצמו.
לילד קראו אופק וגם הוא חשש מאד, הוא ביישן ואיך יכיר חברים חדשים?
עמית פנה אל הילד ושאל: “איך קוראים לך? אתה רוצה שנהיה חברים”?
“קוראים לי אופק, שמח להכיר אותך. ומה שמך”?
“אני עמית”, עניתי.
המורה ביקשה מכולם להתיישב במקום. והכריזה:” עכשיו אנחנו נשחק משחק. אני אזרוק את
הכדור ומי שתופס אומר את שמו ומה הוא הכי אוהב לעשות”. “אני אתחיל, אני המורה נעמה
ואני אוהבת ללמד ילדים”.
המורה מסרה את הכדור לאופק ואופק ענה: “לי קוראים אופק ואני אוהב להכיר ילדים חדשים”.
אופק מסר את הכדור לדפנה שאמרה: “קוראים לי דפנה ואני אוהבת לשיר”.
כך הכדור עבר בין הילדים עד שהגיע לעמית. עמית הציג את עצמו: “אני עמית ואני אוהב לשחק
במשחקי קופסא”.
הכדור נמסר ליוסף והוא אמר שהוא אוהב לשחק במחשב.
בתום המשחק, המורה ביקשה מכולם להוציא את האוכל. כל הילדים אכלו ואחר כך יצאנו
להפסקה. בהפסקה דפנה הציעה לילדים לשחק במשחק “שבויים” וכל ילדי הכיתה הצטרפו
למשחק. שיחקו ושיחקו עד שעמית פגע ביוסף והכדור נפל לו בחוזקה על הרגל. הם התחילו לריב…
המורה נעמה רצתה לראות איך התלמידים משחקים בהפסקה וראתה שיש מריבה ומכות.
יוסף הרביץ לעמית, עמית לא הגיב ולא החזיר בחזרה. המורה נעמה ניגשה אליהם ולקחה את
שניהם למנהל. יוסף הכחיש שהכה את עמית, עמית לא רצה להלשין. המנהל אמר אני עכשיו פותח את מצלמות האבטחה.
המנהל ראה במצלמה את האמת: יוסף הכה את עמית.
המנהל כעס ונתן ליוסף השעיה. המנהל שיבח את עמית שלא הרים יד ולא החזיר מכות ליוסף,
ונתן לעמית סוכריה קטנה ומתוקה.
בצוהריים אמא הגיעה לאסוף את עמית ושאלה: “איך היה היום הראשון בבית הספר”?
עמית ענה: “היה כיף”!
בשער הם ראו את יוסף מרביץ לאופק. עמית אמר:” הילד הזה הרביץ גם לי, אבל בכל זאת היה לי
כיף כי היו יותר דברים טובים”.
עמית ניגש לאופק והזמין אותו לביתו. זאת התחלה של חברות חדשה…
