שלום שמי יעל
ברצוני לספר לכם על מתנת יום ההולדת המדהימה שקבלתי.
לפני שנתיים לקראת יום הולדתי הורי הציעו שנעשה סיור בסמטאות העיר העתיקה בצפת.
אמי גדלה שם והורי אוהבים מאוד את האווירה הקדושה ואת הנוסטלגיה במקום.
התארגנו אני הורי ואחי נועם למסיבת יום ההולדת, נורא התרגשתי ושמחתי מהיום המיוחד.
העיר העתיקה למי שלא יודע בנויה מרחובות צרים וסמטאות וביניהם בתים עתיקים, גלריות אומנות ובתי כנסיות מיוחדות, גדלו שם צדיקים ומקובלים שלמדו תורה לצד אומנים ואנשי רוח.
הורי הזמינו מקום במסעדה מיוחדת.
בדרך למסעדה עברנו בסמטאות העיר נכנסנו לבית כנסת עתיק ומיוחד, אמי ספרה שסבי נהג להיות החזן בבית כנסת זה, לפני שהלכנו נשקתי את ארון הקודש ובקשתי שלא אשכח את היום הולדת הזו לעולם.
כשהגענו למסעדה קיבל אותנו איש מבוגר הלבוש בצורה מוזרה הוא שוחח קלות עם אמי, אמי סיפרה לו שגדלה שם והבנתי ממנו שהוא הכיר גם את סבתי, הם אפילו העלו זיכרון משותף וישן. לאחר מכן הוא הבטיח שהאוכל הטעים יזכיר לאמי את בית ילדותה.
בזמן שהמלצרית לקחה את ההזמנות שלנו טיילתי במסעדה ונכנסתי למסדרון צר עם ירידה לגרם מדרגות של מבנה עתיק ושם היה שילוט שהכניסה אסורה.
לא שמתי לב לשלט.
ירדתי בזהירות במדרגות ופתאום נכנסתי לחדר גדול המלא ציורים ופסלים מיוחדים, ראיתי ציורים מדהימים בצבעי שמן עמוקים, פסלים מחמר ועבודת יד, חנוכייה גדולה ומיוחדת, ציורים של הכותל ועוד המון ציורים. נשארתי שם מספר דקות, נפעמת מהכישרון הרב, לאחר מכן רצתי חזרה לחלל המסעדה ורציתי לקרוא להורי, בעל המסעדה כשראה אותי עולה קרא לי בכעס ואמר לי: “למה ירדת לשם את לא רואה שכתוב אין כניסה, זה אזור פרטי”. התנצלתי ואמרתי שלא ראיתי את השלט. סיפרתי לו שאני מלכת היום הולדת ואשמח אם יוכל לספר לי מה יש למטה ולמה אסור להיכנס. בינתיים הורי הצטרפו לשיחה. בעל המסעדה התרכך ואמר שהוא לא מרשה לאף אחד לרדת למטה, אבל בגלל שיש לי יום ההולדת הוא מסכים שנרד. הוא סיפר שאביו היה צייר ופסל מפורסם מאוד לפני עשרות שנים. “הוא יצר המון יצירות אומנות ושם אותם בחדר תצוגה וכולם היו באים ומתרשמים מהעבודות המיוחדות שלו. לפני שהוא נפטר הוא ביקש ממני לשמור על החדר והציורים וכך אני עשה כבר 40 שנה”. הסתובבנו בין הציורים ופתאום אמי קראה לכולנו בהתרגשות, באחת התמונות צויר ביתה של אמי ששכן בקצה העיר העתיקה. אמי זיהתה זאת מיד וספרה לנו על זיכרונותיה מהעיר העתיקה ועל ילדותה הקסומה, בעל המסעדה ואמי נזכרו בילדותם השמחה והמאושרת . נורא התרגשנו. רגע לפני שעלינו חזרה לאכול קרא לי בעל המסעדה ואמר: “אני רוצה לתת לך מתנה, מתנה מיוחדת שלא תשכחי, קחי את הציור של הבית של סבתא ותתלי אותו בחדרך זה ציור מיוחד מלפני 60 שנה”. נורא התרגשתי והודיתי לו. חזרנו הביתה לאחר שבילנו יום קסום ומיוחד. בקשתי מאבי שיתלה לי את התמונה מעל המיטה שלי.
בלילה עליתי על מיטתי, התכסיתי בשמיכתי הגדולה, קראתי “שמע ישראל” והלכתי לישון. בלילה חלמתי שאני מבקרת בבית סבי וסבתי, הולכת עם סבי יד ביד לבית כנסת וחוזרת לסעודת שבת עם סבתי האהובה. רגע לני שהתעוררתי סבתי בירכה אותי במילים מרגשות מאוד.
וכשקמתי בבוקר אמרתי לעצמי באמת את היום הולדת הזו לעולם לא אשכח.
