היי. אני יולי, אני בת 12 עם מוגבלויות. אני עם כיסא גלגלים. מחר אני עולה לכיתה ז’ ואני לא עולה עם חברות (זה לא שהיו לי הרבה חברות).
אני צריכה ללכת לישון נתראה מחר.
עבר היום הראשון של החטיבה. מצאתי ילדה דווקא די חמודה, אנחנו עכשיו סוג של חברות?
לפעמים אני מרגישה שהחברות בינינו זה הדבר הכי מדהים שקרה לי, אבל אני לא יודעת אם זה נכון.
היום סיפרתי לאמא שלי שהכרתי את הילדה הזאת ושמה דניאל, אמא שלי אמרה לי: “וואו!!! זה נהדר, כל כך מהר.” וחיבקה אותי.
אחותי הגדולה אוהבת אותי יותר מכל דבר אחר, כשחזרתי מבית הספר היא כל כך שמחה לשמוע על דניאל. היא אמרה לי:”יולוש, אני כל כך שמחה שמצאת לך חברה! בטח יהיה לך ממש כיף איתה!!”
ביי!!
לנו ביום שישי אין בית ספר, אז עכשיו יש לי עוד זמן לספר, אבל… עוד מעט נכנסת שבת. אני אף פעם לא יוצאת מהתפילה בגלל ש… ממ…
אני לא יודעת להסביר… כי כאילו אני מרגישה בודדה מדי.
טוב, זה היה קצר, נכנסת שבת.
אתם פשוט לא מאמינים!!!!
מחר אני באה אל דניאל! אני כל כך מתרגשת לבוא אליה. בטח יהיה כל כך כיף, סוף סוף.
אני צריכה ללכת לישון כי מחר אני באה אליה.
אוףףףףףףףף!! בסוף אני לא באה אליה היום, היא לא רוצה היום.
אני כל כך עצובה. אחותי ממש רוצה… לנחם אותי?
“נו, יולוש לא נורא תבואי אליה בפעם אחרת. לא קרה כלום, זה בסדר.”
אמא שלי הגיבה תגובה ארוכה ומנחמת:
“יולוש, חמודה זה בסדר נבקש מאמא שלה לבוא ביום אחר, מה את רוצה שנעשה חומד? בואי נעשה מה שאת רוצה.”
(זה לא הכל, זה רק חלק.)
אני לא מבינה למה היא פתאום לא רוצה, זה לא שהיא לא יכולה, היא לא רוצה!
ככה היא ממש הקליטה לי:”יולי אני מצטערת אני לא רוצה היום בסוף, לא מסתדר לי בלו”ז. טוב, אין לי ממש לו”ז. אבל… אני פחות רוצה היום.”
אתם רואים- היא אמרה שהיא לא רוצה. יש לי תחושה שהיא לא באמת רוצה להיות חברה שלי, טוב עכשיו אני צריכה ללכת לישון, נתראה מחר.
בית ספרי הוא מאוד גדול, היום כשחיפשתי את דניאל, מצאתי אותה די מהר ושאלתי אותה:”למה רצית שאני לא אבוא אלייך?”
דניאל:”אני באמת נורא מצטערת. הרגשתי שזה מוקדם שתבואי אליי, סך הכל יום שני של בית ספר.”
אני:”זה בסדר אני מבינה, יכול להיות שזה באמת מוקדם מדי.”
עכשיו אני מבינה למה.
כשסיפרתי לאמי היא הייתה שמחה.
לילה טוב.🌛
אמצע שנה
וואו זה כל כך יפה שהכל עבר ככה, עכשיו אני ודניאל החברות הכי טובות!!!!!!!
אבל… לא רק דניאל, במהלך השנה הכרנו עוד מישהי חמודה, בשם שחר.
אנחנו 3 בנות החברות הכי טובות. אבל אני מכירה את שחר בזכות אחותי נוגה.
כי חברתה אחות של שחר.
ישששששששששש!!!!!!!! היום באות אליי דניאל ושחר. טוב אני צריכה לנסוע לבית הספר כדי לפגוש אותן.
סוף שנה
בשבוע הבא מקבלים תעודות!!😄
זה ממש סוף השנה עכשיו, אני דניאל ושחר קבענו להיפגש בשער בית הספר שעה לפני כדי שנלך ל”קופיקס” כדי שנלך לקנות אייס.🍺
קיבלנו תעודות והיה כל כך כיף. ביי.
