בס”ד
אורי אסרף, ו1
מרוץ הצבי – יואב וחבריו
במרכז העיר הקטנה חי ילד בשם יואב. יואב היה ילד חכם ושמח, אבל מעל לכל הוא היה מכבד כל אדם שהיה פוגש. הוריו של יואב גידלו אותו על ערכי התורה והאמונה, והם תמיד הדגישו את חשיבותם של כבוד הדדי וחסד.
יום אחד, לאחר שהתפלל בבית הכנסת, יואב פנה לביתו ועבר ליד בית הספר המקומי. שם, ראה קבוצת ילדים משוחחת וצוחקת על ילד אחד שהיה נראה שונה מהם. הם קראו לו שמות והשפילוהו.
יואב לא יכול היה לשאת את המחזה הזה. הוא פנה לעברם ואמר, “האם כך נהגו אבותינו? האם לא למדנו שבני האדם כולם נבראו בצלם אלוקים?”
הילדים השתתקו, והילד שעמד במרכז התגרות היה נראה מופתע ומודה. יואב הציע לו יד והזמין אותו לשחק יחד בחצר המשחקים.
הילדים האחרים התביישו במעשיהם ופנו לבקש סליחה מהילד. הם הבינו את הטעות שלהם והבטיחו ליואב ולעצמם להיות טובים יותר מעתה ואילך.
מאז, הפך הבית ספר למקום שבו כל הילדים משחקים יחד בלי הבדל. יואב ידע שלפעמים צריך לעמוד לצד האמת ולהזכיר לכולם את חשיבותם של כבוד ואהבה.
________________________________________________________________________
“המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים”.
הגמרא גם קובעת כי נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים.
זה אומר שעדיף ליפול לתוך אש מאשר להעליב אדם בפני כמה אנשים.
