יוֹם הָעַצְמָאוּת קָרֵב וּבָא

עִדּוֹ וּמֵיטַל קָמוּ מֻקְדַּם בַּבֹּקֶר וְהִרְגִּישׁוּ שֶׁהַיּוֹם יִקְרֶה מַשֶּׁהוּ מְיֻוֻחָד בְּבֵית סֵפֶר. הֵם הִתְאַרְגְּנוּ מַהֵר וְיָצְאוּ לְבֵית הַסֵּפֶר בְּשָׁעָה 7:00 בַּבֹּקֶר. הֵם כָּל כָּךְ מִהֲרוּ שֶׁשָּׁכְחוּ אֶת הַאֲרוּחַת בֹּקֶר בַּבַּיִת. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְבֵית הַסֵּפֶר הֵם חִכּוּ לְמִיכַל, תֹּמֶר, יוּבָל, וּלְכָל הַחֲבֵרִים שֶׁלָּהֶם. הֵם חִכּוּ בְּחֹסֶר סַבְלָנוּת לַהַפְסָקָה. סוֹף סוֹף הַהַפְסָקָה הִגִּיעָה וְעִדּוֹ, מֵיטַל וְהַחֲבֵרִים שֶׁלָּהֶם נִפְגְּשׁוּ בַּחוּץ וְדִבְּרוּ עַל הַזִּקּוּקִים מָחָר. לִכְבוֹד יוֹם הָעַצְמָאוּת שֶׁמַּגִּיעַ מָחָר בָּעֶרֶב. הֵם דִּבְּרוּ עַל מָה הֵם יַעֲשׂוּ וְקָבְעוּ להיפגשׁ וְלִישֹׁן אֵצֶל מִיכַל. אַחַר הַצָּהֳרַיִם כָּל אֶחָד חָזַר הַבַּיְתָה וְסִפֵּר לַהוֹרִים שֶׁלּוֹ אֶת הַתִּכְנוּן, הַהוֹרִים שֶׁל עִדּוֹ וּמֵיטַל אָמְרוּ שֶׁיַּחְשְׁבוּ עַל זֶה. בַּלַּיְלָה עִדּוֹ וּמֵיטַל חָלְמוּ עַל זֶה שֶׁהַהוֹרִים שֶׁלָּהֶם לֹא הִרְשׁוּ וְכָל הַחֲבֵרִים שֶׁלָּהֶם עָשׂוּ כֵּיף חַיִּים. בַּבֹּקֶר כְּשֶׁעִדּוֹ וּמֵיטַל קָמוּ חִכְּתָה לָהֶם בַּסָּלוֹן הַפְתָּעָה וְהַהוֹרִים שֶׁלָּהֶם כְּבָר אִרְגְּנוּ לָהֶם אֶת הַתִּיק לָעֶרֶב.  עִדּוֹ וּמֵיטַל הִתְאַרְגְּנוּ וְהָלְכוּ לְבֵית הַסֵּפֶר, הֵם סִפְּרוּ שֶׁהֵם יְכוֹלִים להיפגשׁ בָּעֶרֶב אֲבָל אָז חֲבֵרִים שֶׁלָּהֶם אָמְרוּ שֶׁהֵם לֹא יְכוֹלִים. עִדּוֹ וּמֵיטַל הָיוּ מַמָּשׁ עֲצוּבִים, אֲבָל הַהַפְתָּעוֹת לֹא נִגְמְרוּ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַבַּיְתָה אַבָּא וְאִמָּא סִפְּרוּ לָהֶם שֶׁקָּבְעוּ בָּעֶרֶב עִם הָבְנֵי דּוֹדִים שֶׁלָּהֶם לִרְאוֹת אֶת הַזְּקוּקִים. הָעֶרֶב הִגִּיעַ. מֵיטַל, עִדּוֹ אִמָּא וְאַבָּא נָסְעוּ 30 דַּקּוֹת וְאָז הִגִּיעוּ לְגִבְעַת הַתָּנָךְ הָיָה שָׁם עֶשְׂרוֹת אֲנָשִׁים. הֵם חִפְּשׂוּ אֶת הָבְנֵי דּוֹדִים שֶׁלָּהֶם כַּעֲבֹר 10 דַּקּוֹת הֵם מָצְאוּ אוֹתָם וְיָשְׁבוּ בַּשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה וְהַטֶּקֶס הִתְחִיל. בַּטֶּקֶס הָיָה בָּנוֹת שֶׁרָקְדוּ בָּלַט, רֹאשׁ הָעִיר דִּבֶּר  וְכֻלָּם רָאוּ זִקּוּקִים וְהִתְפַּלְּאוּ מְאוֹד כִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֵין כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זִקּוּקִים אֲבָל לִכְבוֹד זֶה שֶׁבָּאוּ פִּי 2 מִשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה לַטֶּקֶס הָיָה יוֹתֵר זִקּוּקִים. בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה מֵיטַל שָׁאֲלָה אֶת אַבָּא מָתַי יִהְיֶה שׁוּב מַשֶּׁהוּ כָּזֶה מְיֻחָד אַבָּא עָנָה לָהּ שֶׁבַּשָּׁנָה הַבָּאָה בְּיוֹם הָעַצְמָאוּת וְעוֹד שנתיים וְעוֹד שָׁלוֹשׁ כָּךְ זֶה יַמְשִׁיךְ. לִפְנֵי הַשֶּׁנָּה מֵיטַל וְעִדּוֹ אָמְרוּ לַהוֹרִים שֶׁלָּהֶם תּוֹדָה וְשֶׁהָיָה מַמָּשׁ כֵּיף. אָז תִּזְכְּרוּ תַּגִּידוּ לַהוֹרִים שֶׁלָּכֶם תּוֹדָה עַל הַכֹּל!