יגעת ומצאת תאמין

יגעת ומצאת תאמין

שחר  עוזרי

פעם אני וחברי דן נסענו למשחק של האין בי אי.

כדי להגיע למשחק היה צריך לטוס יום לפני ואז ללכת למלון , “זה משחק מיוחד מאוד” חשבתי לעצמי, אמרתי גם לדן והוא הסכים איתי.

בבוקר נסענו לאולם.

כשהגענו נכנסנו לאולם, ואז כשהתחלנו להיכנס ראינו שחסר שחקן.

הם היו רק 4, השחקנים שאלו : “מי יכול להחליף אותו?” . אני רציתי.

אמרתי לדן, “אתה תישאר פה ואני אשחק .טוב?” דן הסכים. עליתי למגרש. כל האולם צעק וצעק . שיחקנו 40 דקות זה היה מטורף  .

הייתי השחקן הכי טוב, מסרו לי הרבה, זרקתי וקלעתי הרבה מאוד זריקות .נהניתי מאוד. זה היה אחד הדברים הכי כיפים שעשיתי בחיים.

בסוף המשחק חזרתי עם דן הביתה. דן כל הזמן החמיא לי שהייתי שחקן מטורף. גם קיבלתי חתימה מהשחקנים. כשהגעתי אמא שאלה : “מה קרה למה אתה כל כך מזיע ?” סיפרתי לה את כל הסיפור, אז היא שאלה :”אז שיחקת עם שחקנים מה האן בי אי.? “אמרתי לה” כן”. כל הכבוד! היא אמרה.

בלילה התקשיתי לישון, חשבתי על מה שקרה ,שאני שיחקתי עם שחקנים מטורפים. הרגשתי שאולי זה היה חלום אבל ידעתי שזה לא חלום ועם המחשבות האלה נרדמתי. בבוקר, התקשיתי לקום. בכל זאת קמתי. לא ידעתי שכל החברים שלי מהכיתה ידעו ששיחקתי אז הם עשו לי הפתעה. רק אחר כך הם גילו לי שדן סיפר להם. גם המורה ידע, בבית ספר כולם ידעו על מה שקרה חשבתי “זה כיף שמעריצים אותך או לא? אז החלטתי שלהעריץ זה טוב, רק בלי הגזמה ” לא אמרתי את זה כדי שלא יעלבו .

כשחזרתי הביתה אמרתי לעצמי “אני עכשיו מתחיל לשחק למשך כל החיים”. התאמנתי על זריקות, מסירות, הטעיות..

גם נרשמתי לחוג כדורסל ואימנו אותי מאמנים טובים .שגדלתי הפכתי להיות מאמן, לימדתי שחקנים איך לשחק כדורסל, אימנתי קבוצות לכל הגילאים  מ6 עד 67.  .

ידעתי איך הם מרגישים כי גם אני הרגשתי ככה. סיפרתי להם את הסיפור שלי, הם הבינו שהם חווים  כמוני וזה ריגש אותם מאוד. 

כשניגמר האימון שאימנתי חזרתי הביתה, התקשרו אלי כל ההורים. הילדים סיפרו להם את הסיפור שלי. זה ריגש אותי מאוד, חשבתי “אני משנה את החיים של הילדים בעזרת ספורט”.

וצדקתי. ראיתי אותם משתפרים ומשקיעים בכדורסל. אמרתי להם, ככה “אתם שתגדלו תהיו שחקנים בליגה הטובה בעולם האן בי אי”. וצדקתי, שהם גדלו הם היו השחקנים הכי טובים בעולם.

כל הזמן צפיתי במשחקים שלהם ואמרתי אני קיבלתי את התפקיד הזה מהשמיים ועשיתי את זה לטובה . אחרי המשחקים הם כל הזמן הודו לי על איך שעזרתי להם בילדות .

הם ליוו אותי לכל החיים על איך שעזרתי להם. מזה אפשר ללמוד איך דבר קטן עושה דבר גדול.