פעם אחת בקיץ של כיתה א’ טסנו לאילת כל המשפחה שלי התרגשתי מאד ונהנתי לטוס, הגענו לשדה התעופה וראיתי המון מטוסים, ראיתי אנשים וטייסים התלהבתי מאד, וכשעליתי למטוס הסתכלתי בחלון וראיתי את כל ארץ ישראל מלמעלה וגם את העננים היפים, אמרתי לאמא אני רואה את העננים צלמי אותי איתם כדי שאני אראה לדודים שלי, ואז אחרי זה ושם פגשתי את חבר שלי שהוא הבן של חבר של אבא שלי וקוראים לו אליאור כמו השם שלי, אחרי שהמטוס נחת ירדנו והצטלמנו ליד המטוס, ומשם הלכנו למלון, ושם ראינו שהכטיס שלנו נעלם, לא ידענו איפה שמנו אותו, אמא ואבא נלחצו ודאגו ואז החליטו ללכת לאיש שאירגן לנו את המלון, והאיש הזה הביא לנו כרטיס חדש, זה היה מהר מאד, במלון נהנתי עם חבר שלי ושנינו היינו בחדרים שונים אבל קרובים. היה ממש כיף והודתי להורי מאד על החוויה.
הרפתקה באמצע הלילה
הרפתקה באמצע הלילה זה היה ביום שני בערב בשעה 9:27. צרחה נשמעה מהבית של השכנים וזאת לא הייתה צרחה של שמחה. לא כל כך הבנתי