בחורף שעבר נסענו לטיול בצפון הארץ, הוריי, אני ואחי נהוראי.
כמעט ולא נרדמתי בלילה שלפני הטיול מרוב התרגשות והתלהבות.
בשעות הבוקר, יצאנו לדרך שהייתה ארוכה מאוד, כך שיכולנו לשחק כולנו במשחק חי, צומח, דומם, שמענו שירים ושרנו יחד.
בשעות הצהריים הגענו לעיר מטולה, למרכז קנדה, שם נהנינו מפעילויות רבות ושונות כמו החלקה על הקרח באולם ענק וקפוא עם נעליים מיוחדות.
השתוללנו וקפצנו על טרמפולינות ואפילו ניסינו לקלוע כדור לסל תוך כדי קפיצות.
שיחקנו בבריכת ספוגים וכדורים וטיפסנו על קיר טיפוס ענק.
שיחקנו באולינג באולם גדול וכמובן שאבא ניצח למרות שהשתדלתי מאוד לזרוק את הכדור לכיוון הניצבים.
בנוסף, ראינו סרט תלת מימד עם משקפיים מיוחדות באולם קולנוע מפואר, שיכולנו פשוט להרגיש את הרוח, הגשם, הקולות והרעש כאילו השתתפנו בסרט עצמו.
לאחר שנהנינו מכל הפעילויות במרכז קנדה נסענו לצימר בקריית שמונה.
הצימר היה כל כך יפה ומרווח, מסביבו היו עצי פרי רבים ושונים ומחוץ לצימר הייתה בריכה מקורה ומחוממת. כל כך התלהבתי שיכולנו לשחות בבריכה כשיורד גשם ומאוד קר.
בתוך החדר היה ג’קוזי גדול ומואר במנורות קטנות וצבעוניות.
למרות שהייתי עייפה מאוד לא ויתרתי על הכנת ארוחת ערב חמה וטעימה עם אמא שלי.
בבוקר התעוררנו מוקדם, התלבשנו בבגדים חמים ונעימים שכללו מעיל, צעיף, כפפות,כובע ומגפיים ונסענו לחרמון.
כשהגענו התלהבנו מאוד. ירד שלג וההר כולו היה מכוסה בשלג לבן שסינוור את עינינו.
זה היה נראה כמו שטיח לבן שעליו מפוזרים נצנצים זוהרים.
עלינו ברכבל לפסגת ההר, שיחקנו בשלג, בנינו איש שלג שלראשו חבשנו כובע צמר, לצווארו שמנו צעיף, את עיניו יצרנו בעזרת שני כדורי פינג-פונג כחולים, את האף יצרנו מגזר קטן ואת הפה יצרנו מנחשי גומי אדומים.
אחר כך גלשנו בשלג עם מזחלות קטנות שנסעו במהירות גבוהה במסלול מפותל מפסגת ההר ועד למרגלותיו. האמת ,מאוד פחדתי. החזקתי לאמא שלי את היד בחוזקה והיו רגעים שאפילו עצמתי את עיניי וצרחתי בקול רם. כשהמזחלת נעצרה נרגעתי והמשכנו לאטרקציית הריחוף, בה עלינו על מתקן ריחוף שהסיע אותנו ממרגלות ההר ועד לפסגתו וכך נהנינו מהנוף המדהים ועוצר הנשימה של הר החרמון, שהיה מלא במבקרים בכל הגילאים ובובות שלג משונות וצבעוניות.
בשעות הערב, כשסיימנו את כל הפעילויות המגוונות היינו חייבים להחליף בגדים כי ממש נרטבנו מהשלג.
בדרך חזרה הביתה הייתי כל כך עייפה עד כדי כך שנרדמתי והתעוררתי רק כשהגענו הביתה.
