חרם/ עמיחי חזן
שלום, קוראים לי יונתן ואני רוצה לספר לכם סיפור שקרה לי בכיתה. קמתי בבוקר התארגנתי והלכתי לבית הספר, כשהגעתי ראיתי את חברי הטוב יוסף שאלתי בשלומו והלכתי לכיתה וראיתי את החברים שלי מדברים בלחש ומסתכלים עלי בצורה שעצבנה אותי.
אחרי התפילה ראיתי את כל הכיתה שהצטופפה במעגל גדול, הלכתי גם למעגל עם יוסף. ילד אחד אמר לנו לכו מפה! אנחנו לא רוצים אתכם וזה ממש העליב אותנו. כשהתחיל השיעור ילד צעק: “לא רוצים את יונתן ואת יוסף בכיתה”. בהפסקה הלכתי למורה וסיפרתי לה את הסיפור, היא אמרה לי שהיא תטפל בהם והלכתי לכיתה. כשהילדים ראו אותי ואת יוסף הם ברחו מאיתנו, והלכנו לכיתה עצובים.
כשנגמרה ההפסקה המורה הגיעה לכיתה ואמרה שכל הכיתה נשארת שעתיים אחרי הלימודים חוץ מיונתן ויוסף. בהפסקה כל הילדים התחילו לצעוק עלינו והאשימו אותנו שאנחנו גרמנו להם להישאר אחרי הלימודים. כשנגמרו הלימודים הלכתי לביתי עם חברי הטוב יוסף, אמרתי לו שזה מעציב אותי והוא ענה לי שגם הוא עצוב מאוד.
הגעתי לביתי וסיפרתי לאימא שלי את הסיפור והיא אמרה לי שהיא תטפל בעניין . אחרי כמה דקות היא התקשרה אל המורה ואמרה לה שהיא תטפל בעיינן . שהלכתי לישון הייתי כל כך עצוב שלא יכולתי להירדם. אמרתי לעצמי שמחר המורה תטפל בהם והכל יהיה בסדר . כשהגיע הבוקר אימא אמרה לי שהמורה תטפל בהם ושהכול יהיה בסדר.
כשסימנו את התפילה והתחיל שיעור עברית המורה אמרה לי וליוסף לצאת מהכיתה לכמה דקות, בינתיים המורה אמרה לילדים שזה מאוד לא יפה שעשיתם ככה ליונתן וליוסף. היא נתנה להם משימה לכתוב מכתב סליחה. הילדים התחילו לכתוב, כשכולם סיימו את המשימה, המורה אמרה שהילדים יעבירו את המכתבים שלהם לי וליוסף. הילדים ביקשו סליחה והבטיחו שלא יעשו חרם יותר לעולם.
שהתחילה ההפסקה הילדים צירפו את כולם למשחק. המורה ראתה שהילדים מצרפים את כולם היא החליטה לצ’פר אותם. בסוף ההפסקה המורה אמרה להם ”כל הכבוד לכם שצירפתם את כולם למשחק ובזכות ההתנהגות היפה שלכם החלטתי לצ’פר אתכם בסרט עם פופקורן. כשנשמע צלצול הילדים הלכו עם כולם הביתה. אמא שאלה אותי איך היה לך היום בלימודים, עניתי לה שהיה כיף מאוד.
הסוף!
