היו היתה פעם ילדה ושמה אילה. אילה אהבה מאוד לשחק בהפסקות.
בהפסקה היא חזרה לכיתה ופתאום לאילה לא היו חברות בכלל.
אילה התבאסה מאוד וכל ההפסקות שיחקה לבד. אף חברה לא רצתה לצרף אותה בכלל, אז היא שיחקה עם ילדה מכתה ג’ . אילה לא סיפרה לאמא ואבא שלה שעושים עליה חרם ועד היום עוד עושים עליה חרם. לאילה היה יום הולדת ואף אחד לא בא ליום הולדת שלה.
פתאום, כל הילדים באו ואמרו לאילה סליחה וחגגו את יום ההולדת שלה.
אילה היתה מאושרת, ומאז יש לה המון, המון חברים.
