חמשת הגיבורים

בס”ד

חמשת הגיבורים

מאת אימרי מלכה ג 3

 

הסיפור שלנו מספר על חבורת ילדים גיבורים ואמיצים שמתגוררים באור עקיבא.

למה הם גיבורים אתם שואלים? כי בכל פעם שהיה צריך את עזרתם הם הצילו את המצב.

תנו לי לספר לכם דוגמא על גבורת החבורה-

יום אחד גנב הגיע לעיר וחמשת הגיבורים  לא נשארו אדישים.

חמשת הגיבורים  -שירה, דניאל, נטע, יונתן ונוגה

החליטו פה אחד שהם הולכים לתפוס את הגנב.

מה הגנב גנב אתם בטח שואלים את עצמכם, את החנוכייה הקדושה שהייתה בבית הכנסת של סבא של יונתן, סבא דוד, או איך שכולם קראו לו- סבא דידו.

הגנב גנב את החנוכייה שהייתה חשובה מאוד, בגלל שהיא נמצאת בבית הכנסת מאז שסבא דידו עלה לארץ מלוב.

שירה הייתה אחראית למצוא סימנים שהגנב השאיר אחריו, דניאל היה אחראי להרגיע את המתפללים בבית הכנסת, נטע נוגה ויונתן היו אחרים לרגל אחרי הגנב.

לא היה להם ספק- רק בשיתוף פעולה הם יצליחו.

 

לפתע דניאל שם לב לרעש בחצר בית הכנסת, ישר הוא הבין! זה הגנב!!

דניאל רץ אחרי הגנב, נטע מיד הצטרפה ועזרה לדניאל במרדף

נוגה עזרה לשירה לחפש אולי הגנב השאיר אחריו בטעות את החנוכייה.

ורק יונתן שהיה כל כך עצוב בשביל סבא, הבחין פתאום בשקית שחורה זרוקה על הרצפה.

יונתן פתח את השקית בזהירות וראה את הגניזה מהבית כנסת של סבא דידו. אויש חבל כבר חשבתי שפתרתי את התעלומה התעצב יונתן.

דניאל ונטע חזרו מזיעים ומותשים, אנחנו מצטערים יונתן לא הצלחנו לתפוס את הגנב בטח סבא שלך יהיה כל כך מתוסכל.

נוגה ושירה חזרו גם הן, סליחה יונתו הן אמרו, לא מצאנו זכר לחנוכייה של סבא דידו.

ארבעת החברים לא הצליחו להבין למה יונתן לא עצוב?

הכל בסדר? שאלה נוגה את יונתן

הכל יותר מבסדר אמר יונתן.

נכון בהתחלה אני התבאסתי אבל אני בטוח שאנחנו בסוף נמצא את החנוכייה ואולי אפילו יהיה לנו נס פך השמן משלנו.

 חייבים לחשוב על תוכנית פעולה אמר דניאל.

אתם זוכרים בזכות מה הצלחנו עד היום בכל המשימות שלנו? רק בזכות שיתוף הפעולה שלנו אמרה נטע.

חייבים לאחד כוחות אמרה נוגה.

נוגה אמרה – דניאל ויונתן, אתם אחראים למצוא סימנים שקשורים לגנב.

נטע ושירה, אתן תעברו דלת דלת של כל השכנים באזור בית הכנסת ותבדקו אם הם ראו מישהו חשוד נכנס לבית הכנסת באותו היום.

אני אלך לסבא דידו ואשאל אותו אם הוא יכול לחשוב על מישהו שיכול לגנוב את החנוכייה

כלם התחילו לעשות את המשימות שלהם .

יונתן ודניאל התפצלו כדי שכל אחד יחפש סימנים מאזור אחר של בית הכנסת,  

נטע ושירה חילקו את השכונה לשני חלקים כדי שיוכלו לעבור אצל כל השכנים כמה שיותר מהר,

ונוגה מנסה לאסוף מידע מסבא דידו על ההיסטוריה של החנוכייה ומי הכיר אותה.

לאחר שנוגה תחקרה את סבר דידו במשך שעתיים ולא גילתה שום ממצא חדש שיעזור לה לפתור את התעלומה היא חזרה לבית הכנסת כדי לפגוש את החברים ולבדוק אם מצדם התפתחו דברים חדשים .

בדרכה לבית הכנסת היא הבחינה בסבא חנניה, הסבא השני של יונתן ושאלה אותו להיכן הוא ממהר? אז הוא ענה לה שהוא ממהר לבית הכנסת של המרוקאים להדלקת נרות חנוכה לפני תפילת ערבית אז היא שאלה אם היא יכולה להצטרף כדי לא לפספס את הדלקת החנוכייה והשיב לה שבשמחה, כעבור חמש דקות של הליכה הם הגיעו לבית הכנסת של המרוקאים ופתאום היא מבחינה במשהו שלא ציפתה לו – החנוכייה של סבא דידו נמצאת במרכז הבמה של הבית כנסת, לרגע היא חשבה שהיא התבלבלה בבית הכנסת אך מהר התעשתה על עצה ושאלה את סבא חנניה מה החנוכייה הזאת עושה כאן?

אז סבא חנניה ענה לה שהוא הביא אותה לבית הכנסת כדי שידליקו בה נרות.

מאיפה קיבלת את החנוכייה הזאת שאלה נוגה?

חן , האח הקטן של יונתן נתן לי אותה כי כל השבוע שעבר חיפשתי חנוכייה שאוכל להביא לבית הכנסת לחג החנוכה כדי שידליקו בה נרות אבל לא מצאתי שום חנוכייה שיכולה להתאים ולפתע היום בבוקר הוא אמר לי שהוא מצא חנוכייה בבית שלהם שאין בה שימוש וישר שראיתי אותה הרגשתי זאת החנוכייה שמתאימה להית הכנסת.

נוגה מיד הבינה מה קרה ולמעשה בכך פתרה את התעלומה.

לאחר הדלקת הנרות נוגה הלכה לבית הכנסת של סבא דידו וסיפרה לחבריה מה קרה, כולם הופתעו ממה שנוגה סיפרה אבל שמחו שנפתרה התעלומה אבל התעוררה בעיה חדשה, איך ניקח עכשיו את החנוכייה מהבית כנסת של המרוקאים? זה יהיה לא נעים .

יש לי רעיון אמר יונתן, נציע להם להדליק את החנוכייה כל ערב ביחד בבית כנסת של סבא דידו ובכך גם נזכה לאחד בין כולם.

רעיון מצוין אמרו החברים.

ובאמת זה מה שקרה, כולם שמחו מאווירת הביחד בהדלקת הנרות בבית הכנסת אבל יונתן שמח יותר מכולם , כי הוא זכה להדליק נרות חנוכה עם שני הסבים שלו ומאז בכל שנה בחג החנוכה לפני תפילת ערבית מדליקים בבית הכנסת של סבא דידו גם המרוקאים וגם הטריפוליטאים בשמחה ובאחווה.

הסוף…

 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »