מאת: יהונתן עזר
כיתה: ה
מחנכת: עדי אופיר
רכזת שפה: נעמה בר-נר
שם בי”ס: ממ”ד דרור, ירושלים
כתובת מייל: [email protected]
ישוב: ירושלים
חלק מהחבורה
היה היה ילד ושמו דניאל, והוא למד בכיתה ה’ בבית ספר ממלכתי דתי בירושלים.
דניאל תמיד רצה להיות חלק מהחבורה של ארז, עמית, ויוגב המגניבים של הכיתה, אך הם לא היו מוכנים לשתף אותו בהפסקות בכל המשחקים שהם שיחקו, מה שציער אותו מאוד.
יום אחד היה דניאל בבית הספר ופתאום שם לב שדברים החלו להשתנות, באותו יום ביקש דניאל לשחק כדורגל עם המגניבים של הכיתה, והם באופן מפתיע הסכימו, דניאל היה מופתע, מה קרה ? שאל דניאל בראשו הרי אתמול הם לא רצו לשחק איתי והיום הם מסכימים. דניאל התחיל לחשוב כל מיני מחשבות למה זה קרה, ומה השתנה פתאום, אתה בא שאלו החבורה ? כן ענה דניאל, הוא היה מאוד מבולבל כיוון שמתחילת השנה הם בכלל לא רצו לשחק אתו.
דניאל נכנס למשחק, ובמהלך משחק הכדורגל עם החברים בכתה, בעט יוגב בכדור בעיטה חזקה מאוד לפנים של דניאל (לא במכוון), דניאל נפל על הרצפה ונחבל, החברים שמו לב כי התחיל לרדת לו דם מהאף, מיד רץ ארז לקרוא לישראל החובש כדי שיבדוק אותו ויטפל בו. ישראל הגיע וראה כי האף של דניאל זז מעט הצידה, ויורד ממנו דם ללא הפסקה. ישראל הבין כי דניאל שבר את האף, ועדכן את הילדים כי הוא חייב לקחת אותו לטיפול רפואי בהקדם, ישראל שאל את הילדים מי רוצה להצטרף אליו וללוות אותו ואת דניאל למרפאה, הילדים החלו להתווכח ולריב ביניהם כי כולם רצו לנסוע ולעזור לישראל ולדניאל. המורה שמעה על המקרה המצער והגיעה במהירות למגרש וסייעה לישראל בטיפול.
בזמן שישראל והמורה מטפלים בו ומנסים לעצור את הדימום, דניאל היה עסוק במחשבות והיה שמח על כך שכל הכיתה רוצים לבוא ללוות אותו לרופא עד כדי שלא הרגיש בכלל כאבים.
דניאל הגיע למרפאה, הוא קיבל טיפול רפואי מסור ובשעות הערב שוחרר לביתו, לא לפני שהרופא הנחה אותו לנוח שבוע בבית עד שהאף יחלים.
יוגב הרגיש ממש לא נעים שכל הסיפור קרה בגללו, ועדכן את חבריו ואת המורה שהוא מעוניין ללכת לבקר אותו ולבקש סליחה, המורה שמחה על הרעיון, והחליטה שכל הכיתה יכתבו לדניאל מכתבי ברכה עם איחולי החלמה מהירה.
ארז עמית גם כן הרגישו גם הם צער על המקרה, ועל כך שבתחילת השנה הם לא שיתפו אותו במשחקים שלהם, והם החליטו שהם יכינו את המכתבים הכי מושקעים ויפים, ואף יקנו לו כדור במתנה.
במהלך שבוע ההחלמה, דניאל שכב בביתו וכל כך שמח והתרגש שקרא את כל המכתבים מחברי כיתתו, והוא החליט כי יכתוב להם מכתב תודה בחזרה.
כעבור כמה ימים חזר דניאל לכתה, הוא התקבל בשמחה ובמחיאות כפיים, ואפילו עמית ויוגב הרימו אותו על הכתפיים, דניאל הפך להיות מקובל מאוד בכתה, הוא שותף בכל המשחקים, והוא הפך להיות חבר של כולם ובמיוחד חבר של המגניבים של הכתה.
סוף טוב הכול טוב
