יום אחד הייתה ילדה שנכנסה לבית אבל זה לא היה סתם בית אלא בית זיכרונות .כאשר הילדה נכנסה לבית היא איבדה את כל זיכרונותיה. באותו הרגע, הילדה מצאה ספר ישן ומסתורי שכתוב עליו:” איך להחזיר את הזיכרון שלך”. הילדה החליטה לקרוא את מה שנכתב בו. בספר היה כתוב שעליה ללכת ליער האפל ביותר בעולם. הילדה פחדה ואז ראתה קיפוד מדבר וביקשה ממנו להצטרף אליה על מנת להחזיר לה את הזיכרון .הילדה האמיצה המשיכה במשימתה ואז היא ראתה עוד חבר ביער האפל, ארנב מדבר ,והיא אמרה :”ארנב, בוא תצטרף למשימתי “אך הארנב היה מאוד עקשן ואמר לה כך: “אני אצטרף למשימתך בתנאי שאת תביאי לי פרס מכובד המתאים למעשי” והילדה הסכימה. שניהם המשיכו במסע האמיץ ברחבי היער האפל , ופתאום קפץ לעברם אריה ושאג שאגה מבהילה וחזקה אבל הילדה האמיצה לא פחדה, והתקרבה אל האריה ושאלה אותו שאלה: “למה אתה תוקף אותנו”? והאריה ענה לה כך: אני שומר על הגורים שלי ,את יודעת, יש המון חיות טרף ביער ולכן אני חייב להגן על הגורים שלי. הילדה הבינה אותו והסבירה לו שהיא וחבריה ממש לא מנסים לצוד את הגורים שלו, הם במשימה להחזיר את הזיכרונות שלה. האריה שאל אותה האם יוכל להצטרף והילדה השיבה לו שכן, וכולם כל כך שמחו אבל המסע עדיין לא נגמר .
לאחר מכן, הילדה הסתכלה בספר וראתה מה צריך לעשות עכשיו והיא ראתה שהיא צריכה למצוא את המשימות הבאות שיובילו אותה אל בית הזיכרונות. המשימה הראשונה הייתה למצוא חידה ולפענח אותה אחרת היא תהיה תקועה לנצח ביער ולא רק שהיא תהיה תקועה ביער לנצח אלא שהזיכרון שלה לא יחזור אליה לעולם!
הילדה ראתה את החידה הראשונה שבה נאמר: “לכי להר הגעש ותמצאי שם את החידה הבאה” .הילדה הלכה להר הגעש וראתה את החידה השנייה אך זה היה גובה רב מאוד . הילדה טיפסה לאט ובזהירות עד שהארנב התנדנד והילדה החזיקה את הארנב ,ובעזרתו משכה את כולם לגובה ומצאו את החידה השנייה שהיא:” זה מאוד מסוכן תאלצו ללכת למקום שיש בו אש. בהצלחה ולא להישרף”!
הילדה הבינה שהיא צריכה להתקרב ללוע ההר שממנו יצאה האש אבל מאוד פחדה. לבסוף היא הצליחה לטפס עם חבריה בזהירות כדי לא ליפול מהגובה ולא להישרף מהאש שיצאה מלוע ההר ,עד שהיא מצאה את החידה האחרונה.
בחידה האחרונה נכתב בכתב קדום:” תאמינו ,תחזיקו חזק , תתלכדו ותצליחו” אך הפעם הילדה לא הבינה בכלל על מה מדובר?! ואז הקיפוד אמר:” יש לי רעיון אולי נחזיק ידיים באהבה” והילדה צהלה ואמרה:” זה פשוט רעיון מצוין קיפוד “. הבעיה הייתה הארנב העקשן שסירב בתוקף, והילדה אמרה לו :”נו באמת ארנב ,זה רק לעכשיו”…. והאריה אמר:” נו….. נחזיק ידיים ונצליח” ואז הארנב אמר :”טוב, בסדר “.
כשהם עשו זאת בקע אור גדול בתוך בית הזיכרונות , והמון אותיות בכל מיני גדלים וצורות התעופפו ונחתו בקירות הבית. על השולחן הגדול, בקצה המסדרון , הילדה ראתה אותיות בצבע זהב שמשכו מאוד את תשומת- ליבה. הילדה וכל החברים שלה מיהרו ותפסו את האותיות ,שהיו מאוד גדולות וכבדות אבל מאוד יפות. האותיות היו:
א, ו, ר, י , ה בצבע זהב מנצנץ.
לפתע היא שמעה קול קורא לה: “אוריה, בוקר טוב, זמן לקום לבית הספר”
תם החלום!
