זה היה יום אפל וסגריר . דוקטור ליברמן המדען ישב בעיר הבירה לונדון במעבדתו וחשב לעצמו
איך אפשר לשפר את חיי החיות . “לו הייתי יכול לדבר עם חתולי להבין מדוע הוא מילל בלילות
ומדוע מחפש לצאת מן הבית לעיתים כה קרובות החיים שלי היו יכולים להשתנות…”
“יש לי רעיון” צעק בקול רם דר’ ליברמן. והחל לעלות לעלית הגג. שם הייתה תיבה גדולה ובתוכה מגילת קלף שסביו העביר לו בירושה וכך אמר: ” זכור נכדי ביום בו יעלה בדעתך רעיון נועז תפתח את מגילת הקלף היא תעזור לך ברעיונך.”
ד”ר ליברמן חיפש את התיבה הגדולה של סבו. חיפש וחיפש, עד שמצאה אותה בצד אפלולי של עליית הגג. מונחת בדיוק כמו לפני חמישים שנה עת קיבל אותה מסבו.
הוא פתח את התיבה וחיפש אחר מגילת הקלף. “איננה -היא נעלמה!” צעק בקול.
הוא נכנס לתוך התיבה . ולפתע בום. התיבה נסגר והמדען התעלף .
בתוך כמה רגעים ספורים הוא נשאב עם התיבה.
“איפה אני?”
“ומה אני עשה פה?” אמר דוקטור ליברמן לעצמו. בסה”כ חיפשתי מגילה קטנה -איך נפלתי לכזה מקום?
“הי יש פה בור- מעניין מה יש בתוכו.” הוא הסתכל בתוך הבור נכנס לתוכו “אוהו איזה בור עמוק”
ובתחתית הבור יהלום הוא חפר בידיו כמה שעות ומצא לפתע את המגילה של סביו.