בס”ד
חייזרי הפיצה
“לא לצאת מהבית ” אמר אבא מי שיצא לא יקבל פיצה. ברוסלי גיחך והכניס גבינה צהובה לכיסים.
לפני שאב ואמא יצאו נשמעה דפיקה בדלת, שני שוטרים עמדו בדלת ,הגבוה אמר בקול סמכותי “לפי תיקון מס 26 לחוק החינוך במשרד ה….חחחח סליחה נסחפתי ,שמענו שאתם רוצים לטוס לחלל. אם כך אתם חייבים לקחת את הילדים איתכם, והשוטר השני מר שמעתי שכבר קניתם 5 כרטיסים,אז קדימה צאו לדרך.
ילדים ,מזוודות קדימה להכין…
לאחר כמה ימים הגיעה כל המשפחה לתחנת החלל אמא הזהירה שלא עושים שטויות בחלל. ואז נשמע דקה לשיגור…נכנסו מהר לחללית.. בחלל מותר לאכול פיצה .הולך להיות לנו כיף אמר אלברט הגאון. אמיליה וברוסלי התלחששו ,ואז נשמעה הספירה לאחור ,פתאום לחץ אדיר הכל השתחרר והכרוז הכריז נא לא לצאת מהמושב בלי לשים נעליים מגנטיות .ופתאום נשמע קול מפחיד מי עף בחלל שלייייי? זה היה מבהיל. אבל הקפטן אמר שזה רק רדיו לא להיבהל. כולנו נעלנו את הנעליים ושיחקנו בכדור עף בתוך החללית .נחתנו…ויצאנו לסיור אמא הזהירה שלא נתפזר ולא נלך לאיבוד. הסיור היה מדהים ראינו הרבה אוויר וכלום. לא ראינו שום דבר רק שמענו ום גדול, חיפשנו מקום מוכר אבל לא מצאנו .ואזבפינה נתקענו בקיר מוזר עם עיניים מוזרות חייזר חייזר צעקנו ,הוא הסתכל עלינו עם ארבע עיניים. היה מוזר ומפחיד בחדר ,וקולות מוזרים מבחוץ. חשבנו שאנשי נאס”א באו להציל אותנו .
אחי ברוס ניסה לשבור את הסורגים ,אבל יצא לו רק פתח קטן שדרכו אלברט עבר…הוא לקח בשקט את המפתחות של החייזר ושיחרר אותנו מהחדר .פתאום הושיטו לנו מלא ידיים ניסינו לחתוך אותם אבל הידיים התרבו…לא ידענו מה לעשות ראינו את החייזר הגדול מולנו…הוא התחיל לאכול פיצה וסיפר לנו שהוא הגיע לאמריקה וקנה 200 פיצות ועכשיו הוא אוכל אותם. החייזר סיים את הקופסא האחרונה וברוס אמר לו יש לך עוד חתיכה וברחנו משם החייזרים רדפו אחרינו ואז ראינו את אנשי נאס”א שבאו להציל אותנו. הם אזקו את החייזרים ונתנו להם לעבוד בחניות הפיצה. אנחנו חזרנו הביתה
