חזרה בזמן

  • שם: מאור שרון דראי
  • כיתה: ד
  • המורה: זהבית גוילי
  • בית ספר: ממ"ד תורני סגולה
  • ישוב: בני ברק
  • מחוז: תל_אביב

http://בס”ד חזרה בזמן !!! משה ודוד היו חברים הכי טובים , הם למדו באותו ביה”ס, הם גרו בסמיכות ובשכנות. וברוב זמנם שיחקו בכדורגל, יום אחד אמר משה אל דוד: “מה דעתך שנלך היום לטייל בחורשה”? דוד מעט חשש אבל התגבר על פחדיו ואמר למשה: בסדר, היום נלך לחורשה. שניהם נכנסו אל החורשה ולפתע מרחוק ראו בקתה קטנה ונטושה. שניהם נכנסו צעד אחר צעד והתקדמו אל הבקתה, אבל דוד ממש פחד הוא אמר בלחישה קטנה אל משה: “משה אני מפחד, אולי עדיף שנחזור?” אבל משה לא פחד כלל הוא אמר אל דוד: “אין לך ממה לפחד אני איתך” שניהם התקדמו אל הבקתה פתחו את הדלת ונכנסו, דוד עמד מאחורי משה כשהוא חושש ורועד. שניהם עלו אל הקומה השנייה וראו חפץ מכוסה בקורי עכביש. הם הסירו את קורי העכביש וראו ארון שמעליו שעון, שניהם פתחו את הארון וראו מנהרה קטנה, הם נכנסו אל הארון והתקדמו היישר אל תוך המנהרה. הם עמדו בפתח המנהרה, וראו מרחוק מספר אנשים משוחחים ביניהם. התקדמו דוד ומשה לעברם בצעדים שקטים וחרישיים עד שפתאום משה בטעות בעט באבן קטנה שהתגלגלה על אחד האנשים, האיש שפגעה בו האבן הביט למעלה וראה את משה , האיש ממש ניבהל וסיפר לכולם שראה מישהו עומד מבחוץ משה שמע כך והתקדם אליהם בצעדים קטנים וזהירים ואז דוד קפץ איתו, האנשים הביטו לעברם ולחששו ביניהם דברים, איש אחד מן האנשים התקרב אל דוד ומשה ושאל אותם: מאיפה אתם ומאין באתם? משה שהיה האמיץ מבין השניים אמר בקול רם: אנחנו ממקום רחוק מאד . ומי אתם ? אנחנו המכבים ענו כלם ביחד. ומה אתם עושים פה שאל משה? אנחנו מסתתרים מן היוונים ובעזרת השם נצליח אמר אחד האנשים . ומי אתם אמרו כלם ביחד ? אני משה וזה שלידי זה דוד חברי הטוב , התקדם אלינו אחד מן המכבים ושאל אותנו “מאיזה זמן אתם” משה אמר בלי כלל פחד: אנחנו מן העתיד ואז משה היסתכל על שעונו וראה שהשעון לא זז משה תמה מאד למראה עיניו הוא אמר זאת לדוד וגם דוד תמה . דוד אמר להם שהם צריכים לחזור הביתה כי יש להם דברים חשובים לעשות בביתנו הם היסכמו לנו ללכת בלי שום חשד . יצאנו מן המנהרה וראינו בשמיים ענן בצורת לוחם של מלחמה ובחוץ ראינו מישהו מציץ עם בגדים ירוקים כהים, שמרגל רצנו אל המנהרה ואמרנו למכבים שאיש אחד מרגל אחריכם ראינו את הבקתה מרחוק והתקדמנו אליה בצעדים גדולים התקרבנו והתקרבנו עד שנכנסנו בחזרה אל תוך הבקתה משה הסתכל על השעון שוב וראה שהשעון חזר לפעול משה אמר לדוד : דוד , תראה השעון פעל שוב דוד תמה כמו בפעם הקודמת אבל שניהם המשכו בדרכם הביתה כל אחד חזר לביתו וראה שהכול כפי שהיה, אחותם משחקת ואמא מבשלת אחרי אותו יום בצהריים שניהם נפגשו באותו מקום כמו בפעם הראשונה והתקדמו יחד לעבר הבקתה נכנסו לבקתה עלו במדרגות נכנסו אל הארון וראו שמחה וצהלה, שניהם התקדמו אל האנשים ושאלו מה השמחה והצהלה כל האנשים אמרו בקול גדול המכבים ניצחו במלחמה! רקדנו ושרנו עד שמרחוק דוד שם לב שהדלת של הארון מתחילה להיסגר רצנו לכיוון הדלת של הארון ונכנסו ובדיוק בשניה האחרונה הצלחנו להימלט, שניהם חזרו הביתה ובכל צהרים שבו לבקתה וחזרו בזמן למקום אחר.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »