אוווווו… קולה של אזעקה הדהד באוזניי. זה קרה לפני מספר ימים . שמי גלילה ויש לי חבורת אחים ששמם יובל ,תום וגיל .אני אספר לכם קצת על כל אחד מהם . נתחיל ביובל…יובל יודעת לתכנן תכסיסים ועכשיו נעבור לתום …תום חולה ניקיון . וגיל שאוהב לשיר . נסיים בי , גלילה ,אני חכמה בסיפור שמקבלת ציונים גבוהים במבחנים ויודעת לפרוץ למכשירים . בתאריך 01.10.2023 ההורים שלנו לצרפת , אנחנו נשארנו אצל השכנה . ביום הראשון הכל היה בסדר . ושום דבר לא פגע בנו. למחרת התעוררנו לקולות של רעמים וברקים , אני יובל , תום וגיל ,לא הצלחנו לחזור לישון .קמנו ממיטותינו והלכנו לבדוק בחדר הסמוך מה עם השכנה . נכנסנו לחדר בשקט וראינו אותה יושבת על מיטתה ומתכננת תכסיסים. לחשתי בשקט אחד לשניי ” אנחנו חייבים לעצור את התכנון שמתכננת ” צילמנו אותה כדי שיהיו לנו הוכחות וברחנו מהבית.למשטרה הראנו את כל התמונות וגילנו את הסיפור בפניהם. המשטרה עיינה בתמונות והקשיבה לנו ויצאה לחפש את השכנה ,הגיעה לביתה ,מצאה אותה שם ולקחו אותה איתם . רצינו מאוד לחזור להורים אבל לא הייתה לנו דרך להגיע אליהם. לא היה לנו מספיק כסף לשלם למונית וגם לא מספיק כסף לאוטובוס , קל וחומר לא למטוס . משפחתנו המורחבת גרה באילת . אנו נאלצנו ללכת ברגל . הלכנו יום ,יומיים , 40 ימים מחדרה לפתח תקווה בכיסנו ביו רק 200 שקלים . במשך כל הזמן הזה לא אכלנו ולא שתינו ועכשיו החלטנו לאכול לנו משהו מהיר בשווי של 20 שקלים ,הזמנו פיצה משפחתית ופתאום אווווו (אזעקה) , היה זה בתאריך 07.10.2023 . חיפשנו מקום מחסה בטוח ובקרבת מקום , לובי בניין מגורים היה פתוח , רצנו לתוכו להסתתר מפני הרקטות. האזעקות המשיכו כ20 דקות , במשך השהייה בחדר המדרגות , אחיי רצו לחזור הביתה לחדרה , אבל אני לא הסכמתי , אמרתי שאסור לוותר ואנו צריכים להמשיך בתוכנית שמלכתחילה תכננו , להגיע למשפחה המורחבת באילת .ובעזרת האמונה בקדוש ברוך הוא נצליח להגיע ליעדנו. יובל הוסיפה לדבריי , גלילה צודקת בהחלט צריך לדבוק במטרה ולהמשיך בדרכנו ולאמין שהקדוש ברוך הוא איתנו . המשכנו בדרך היה הכל טוב ויפה ופתאום אווווו (אזעקה) עוד פעם אזעקה , שכבנו על הרצפה אמרנו ” שמע ישראל ה’ אלוקנו ה’ אחד ” בלחש אמרנו ” ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ” . האזעקה נגמרה ושמענו בום חזק ורעידות באזור , פחדנו נורא אבל הרסיסים לא פגעו בנו . הבנו שבגלל שהתפללנו לה’ הוא עזר לנו . הרסיסים לא פגעו בנו ואנו מודים לה’ על כך, אמרנו איזה כיף שאתה אבא שלנו . עבר זמן והשקט חזר לעיר , המשכנו בדרכנו והגענו לפתח העיר אשדוד . בפתח עמד שער גדול שעל מנת להיכנס דרכו צריך לעבור תחרות שירה. גיל שקולו נעים וכפי שסיפרתי בתחילת הסיפור שהוא אוהב לשיר . גיל התמודד לתחרות , בתחרות התמודדו כל האנשים שרצו להיכנס לעיר . השופטים סיכמו בסיום התחרות שיש הפרש של נקודה בין המקום הראשון למקום השני. התפללנו שגיל זה שיזכה במקום הראשון . ואכן כך קרה , השופטים הכריזו שגיל ניצח . שערי העיר נפתחו עבורנו . בנוסף קיבלנו פרס כספי של 100 שקלים , שעזר לנו למחיה בהמשך דרכנו . הגענו לעיר באר שבע , בכניסה לעיר התחילה אזעקה , מצאנו מקום בטוח לשהות בו. כשהשקט שוב חזר , היינו בדרכנו ביציאה מהעיר באר שבע . ביציאה אפשרו לתושבים או האזרחים לצאת רק במידה ורמת הניקיון שלהם גבוהה . בזכותו של תום , חולה הניקיון , הצלחנו לצאת מהעיר. היה ברשותו אלכוהול ג’ל ומגבונים . התעייפנו מאוד ועברנו כברת דרך , החלטנו להמשיך את דרכנו במונית . ביקשנו מהנהג להגיע לדימונה ,אבל הנהג התבלבל והוריד אותנו בכפר עזה . עם כניסתנו לכפר ראינו הרבה מחבלים שיורים לכל מקום . נלחצנו ,יובל חשבה על תוכנית להינצל מפניהם . ואני גלילה הכנתי מלכודת רשת , הם נתפסו במלכודת ולאחר מכן הפנטנו אותם בעזרת הניידים שלהם. לקחנו את הרובים שברשותם וירינו בהם למוות . הצלנו את עצמינו ואת הכפר כולו . מיד התחילו 2 אזעקות ברצף , אמרנו ” שמע ישראל …” והמשכנו בדרך. לאחר עוד מספר שבועות בדרך צלחה ,הגענו לאילת למשפחתנו המורחבת ,שמחים ומאושרים . אמרנו איזה כיף להיות יהודים , ההרפתקה הזו הייתה שווה !
חיברה: מעין קורל
ה’2 , ביה”ס רעות
