חוויה בלתי נשכחת

חוויה בלתי נשכחת!!!

יום אחד בשעה 5 בבוקר, כשפתחתי את העיניים הורי סיפרו לי שהיום אנחנו הולכים להיפגש עם כל החברים של אבא שלי. לחברים של אבא שלי יש ילדים בגילנו, והם חברים מאוד טובים, כל האבות חברים ומכירים מהתיכון, וכל האימהות תמיד ביחד.

והילדים? הילדים פשוט ילדים, משחקים ומדברים. יש לי 2 חברות ממש טובות, אני חברה של כולם, אבל אל אלה אני תמיד קרובה. קוראים להם הדר ונועם. הדר בכיתה ד’ כמוני, ולעומת זאת נועם טיפה יותר גדולה. אבל זה לא משנה מוריה אחותי גם איתנו ובקיצר כולנו נקראים ”החבורה”. שם מצחיק טיפה אבל ככה זה טוב.

אז ככה בבוקר הורי אמרו לי שאנחנו הולכים להיפגש עם כל החבורה, מיד קפצתי על המיטה והתרגשתי כי מלא זמן לא נפגשנו. שאלתי את הורי לאן נלך? הם אמרו שנלך למפעל לפטריות שקוראים לו “מרינה”, נלמד איך נוצרים פטריות, גם נלך למקום ששותים בו יין, ובסוף נלך לטיול גי’פים… טוב עכשיו אני הולכת לספר לכם הכול.

אז קמתי מהמיטה וישר התחלתי לרוץ ולהתלבש, להסתרק, הכול ממש בבת אחת. הכנתי תיק עם דברים מעניינים שלא יהיה לי משעמעם בנסיעה וכמובן לקחתי את הטלפון. עלינו לאוטו והתחילה הנסיעה תוך כדי שאבא שלי לא מפסיק לקבל שיחות מהעבודה.

הכול היה רגוע ושקט,  ואל תשכחו היה רק 6 בבוקר. עצרנו ב”קפה גו” ושתינו כולם – כל החבורה שוקו חם וטעים, אכלנו גם מאפים טעימים מאוד והמשכנו בנסיעה. שהגענו למפעל העבירו לנו סיור ארוך מאוד איך נוצרת הפטרייה, חשוב לציין לא היה ריח כזה טוב. ואז ראינו פטריות בתוך חממה וקטפנו טיפה. אחרי זה הלכנו למקום בו עוטפים את הפטריות ועטפנו אותם בתוך המכשיר, שמנו מדבקה ויצאנו.

באותו יום אבא שלי הביא ארגז ענקי מלא שטויות: גומי, רולאפס והמון ממתקים. נשנשנו והמשכנו לתוך מקום, מין אולם קטן כזה שם המבוגרים שתו יין. אנחנו אכלנו ביגלה וגבינות. אחר כך יצאנו בחוץ ושחקנו ארנבת שחורה בזמן שהבנים התפללו.

אחר הצהרים הלכנו למין שיפודיה כזאת , שיחקנו, היינו בטלפון והמשכנו לכיוון טיול בגיפים. בדרך שאלתי את אבא שלי: אנחנו הולכים לטפס על הרים גבוהים? הוא אמר שכן, נלחצתי טיפה. שהגענו לשם כול אחד בחר גי’פ, הנהג הרגיע אותי ואמר שאין לי כלל ממה לפחד והתחלנו בנסיעה. היה שם עוד איש שי קוראים לו והוא זכה במרוץ למיליון הוא הציע שנבוא אליו אחרי שנגמור עם הג’יפים.

צילמתי מלא תמונות והיה ממש כיף, עשינו הפסקה בחצי הדרך נחנו ועשינו תמונה ואת הדרך חזור העברתי בלהסתכל בנוף היפה שנגלה לנגד עיני. כאשר גמרנו הלכנו לבית של שי היה לו לול תרנגולות ומתקנים של נינג’ה ישראל. לקחנו ביצים ושמתי לב שכבר החשיך, הלכנו לאוטו החלפתי בגדים ונסענו ל”רטטוי”, זאת המסעדה האהובה עליי. אכלנו מלא מטעמים טעימים מאוד, שיחקנו וכמעט נרדמתי בביס האחרון, אחר כך ישנתי כל הנסיעה. שהגעתי הביתה התקלחתי צ’יק צ’ק ונרדמתי.