חג חנוכה הגרוע ביותר

ילדי הגן התכוננו למסיבת החנוכה שלהם לכבוד ההורים. כל אחד התאמן על משהו אחר. למשל, גליה התאמנה עם חברותיה שיר ומעיין, על ריקוד בשביל ההורים, דני ורון הכינו בשביל כל הילדים וההורים כתרים של נרות בשביל שיוכלו לרקוד אתם, לכל אחד היה תפקיד שהגננת אפרת נתנה לו. הגיעה המסיבה וכל הגן התמלא בפטפוטים, רעש והמולה. “שקט בבקשה” קראה הגננת אפרת,”אנחנו רוצים להתחיל במסיבה”. “אבל הגננת אפרת” אמרה מירי, “צריך לקנות את הסופגניות”. “שטויות, כבר הכל מוכן, והבאנו את הסופגניות” אמרה הגננת אפרת. “אב-” “שקט מירי, את סתם אומרת שטויות.” מירי התחילה לבכות. כל הורי הגן כבר הגיעו, חוץ מההורים שלה. “עכשיו המופע של שיר, גליה ומעיין” אמרה הגננת אפרת, “אתן מוזמנות לגשת לכאן.” גליה, שיר ומעיין ניגשו לקדמת הגן. הן רקדו ריקודים נפלאים, אבל מירי לא הסתכלה עליהן. זה לא עניין אותה. היא הייתה עסוקה בלבכות ולמלמל לעצמה:”מה יהיה? מה יהיה? הגננת אפרת טועה, היא תעשה בושות לכל ההורים!” הפלא ופלא מירי צדקה. הגננת אפרת קראה: “שירה!” לסייעת שירה שעמדה במטבח “תביאי את הסופגניות בבקשה!” “אוי לא אוי לא!” אמרה מירי לעצמה, “עכשו הסייעת שירה תפתח את המקרר והיא לא תמצא שם כלום!” ובאמת הסייעת שירה פתחה את המקרר ו…”אוי הההגננת אפרת אאני מצטערת מאוד” היא גמגמה, “אבל הסופגניות לא כאן”. “באמת?” שאלה הגננת אפרת. “באמת באמת” אמרה הסייעת שירה “בואי ותראי בעצמך”. “ידעתי ידעתי ידעתי! ” אמרה מירי לעצמה, ואז צץ בתוכה רעיון “הגננת אפרת” אמרה, “כן מירי” אמרה הגננת אפרת “יש לי רעיון, אפשר שבינתיים נרקוד עם הנרות, וההורים שלי, הם במסיבה של אחי הקטן ויכול להיות שנשאר סופגניות אז הם יכולים לבוא לכאן עם הסופגניות, ואם לא ישאר מספיק סופגניות, אז הסייעת שירה תלך לקנות בזמן שאנחנו רוקדים.” “זה רעיון נהדר! כך נעשה!” אמרה הגננת אפרת. “עכשיו” היא אמרה “דני ורון החמודים שהכינו לנו את הכתרים עם הנרות, יחלקו אותם וכולנו נרקוד יחד! ” רון ודני חילקו את הנרות וכולם רקדו יחד. בינתיים הסייעת שירה בקשה מההורים של מירי, אם הם יכולים לבוא עם הסופגניות, אבל ההורים של מירי לא יכלו לבוא. הם אמרו: “אנחנו לא יכולים עכשיו אנחנו באמצא המסיבה של האח הקטן של מירי אנחנו מצתערים מאוד אבל אנחנו לא יכולים לבוא” “אאם ” אמרה הסיעת שירה “הגננת אפרת ההורים של מירי לא יכולים לבוא הם אמרו לי עכשו” “מה?לא יכולים לבוא?” ” ככה הם אמרו לי” אמרה הסייעת שירה” טוב אז יש לי רעיון אחר ” אמרה מירי” אפשר,שנלך לגנים אחרים באזור” ” הו זה רעיון נהדר!” אמרה הסייעת שירה ומיד יצאה לדרך. אחרי שמצאה בגן אחד מספיק סופגניות לכולם והם אכלו ונהנו,כולם חזרו הביתה,ומירי היתה צריכה לחכות לאחותה אלינור שתאסוף אותה, הם הלכו לבית שלהם ועשו הפתעה נעימה להורים שלהם ונהנו מאוד.