חברים או שליחים? (מאת הלל קרל, כיתה ה4 בנות)
אריאל היה ילד מקובל בחברה, תמיד היה אצל חברים או מזמין אותם. פעם אחת הוא הגיע לבית ספרו ואמר: “טוב חברים, אז מה משחקים היום?” והחברים ענו: “אתה לא רואה שאנחנו כבר משחקים כדורגל, למה אתה נדחף?” אריאל הסמיק ויצא מהכיתה. כשהשיעור התחיל אריאל ניגש למורה ואמר לו: “המורה אני צריך לגיד לך משהו בהפסקה”. “טוב, אני אהיה בחדר מורים”- ענה המורה. בהפסקה אריאל הלך למורה וסיפר מה שקרה לו. המורה ענה לאריאל “לא נורא אריאל אני בטוח שעוד כמה ימים זה יעבור להם, והם יחזרו להתנהג אליך יפה”. אריאל חיכה שבוע והילדים המשיכו להתנהג אליו לא יפה. הוא פנה למורה שוב, והמורה אמר לאריאל “עבר רק שבוע, תיתן להם חודש, והם יחזרו להתנהגות הקודמת שלהם, בנתיים תחשוב מה יכולה להיות הסיבה להתנהגותם”. לאריאל כבר נמאס, ושיתף את אמא שלו, והיא אמרה לו “אריאלי, אין לי פתרון בשבילך אבל אתה יכול ללכת לסבא” (סבא של אריאל היה ממציא וחכם). “אוקי, אמא אני עכשיו יוצא”- ענה אריאל. אריאל הגיע לסבא שלו וסיפר לו את כל הסיפור מהתחלה ועד הסוף, ואז סבא אמר לו, “אני מבין אותך זו באמת חוויה לא נעימה. יש לי רעיון בשבילך, איזו דמות אתה אוהב?” “אמממ יוסף הצדיק !!!”- ענה אריאל. “אוווו” נאנח סבא “יוסף היא דמות מצוינת למקרה שלך, אז בוא לחדר שלי, יש לי שם הפתעה שמאוד תעזור לך. על השידה של סבא היה דבר מאוד מוזר, שאריאל לא זיהה, לכן הוא שאל: “סבא מה הדבר הזה?” וסבא ענה: “אריאלוש זו היא מכונת זמן שתיקח אותך לזמן של יוסף והאחים ותילמד מהסיפור מסר חשוב! “אבל סבא אני כבר מכיר את הסיפור של יוסף, זה לא איזה סוד”-ענה אריאל. “נכון, צודק, אבל עדיין אני רוצה שתפגוש אותו, טוב?” שאל סבא. “אם אתה אומר אז בסדר”- ענה אריאל בחוסר חשק. “בבקשה אריאלי, תפעיל את המכונה” ביקש סבא. “לא, סבא אני מפחד, תפעיל אותה אתה.” “טוב בסדר, אבל אתה צריך להקשיב לי, אתה לא יכול לשנות את ההיסטוריה!”-הזהיר סבא. “טוב סבא. שלוש ארבע ו……”
“יו איפה אנחנו? ולמה כולנו מוקפים פירמידות?”-התבונן אריאל מסביב בדאגה. “אל תדאג אריאל, חזרנו אחורה בזמן, אנחנו עכשיו במצרים של פעם” הרגיע אותו סבא, “יו זה אומר שעכשיו אני יכול לראות איך נראה יוסף?” התלהב אריאל, “לפי דעתי כן” ענה סבא, ואכן אריאל זכה לראות את יוסף עם בגדי המלך, אך לא להרבה זמן, פתאום אריאל וסבא שמעו קול בכי חזק, הם לא הבינו מה קול הבכי, ואז סבא קלט ” זהו בכיו של יוסף” סבא אמר “הוא עכשיו מתגלה לאחים שלו שהוא יוסף אחיהם, בוא נקשיב היטב” הציע סבא “יו איזה קווווווול” העיר אריאל “שששששששש” ביקש סבא. “הנה הוא אומר,” “לא אתם שלחתם אותי הנה, כי האלוקים”. “טוב סבא אפשר לחזור להווה?”- קרע אריאל את המתח באחת “כן, שלוש ארבע ו……”
“חזרנו להווה, התגעגתי לבית!” “אריאל הבנת את המסר?” “כן סבא, כל מה שה’ עושה הכל לטובה! אני מבין שה’ שולח לי כל מיני שליחים, ולי רק נשאר להקשיב מה ה’ רוצה שאני אתקן” שיתף אריאל בהרהוריו. “נכון מאוד אני רואה שהבנת את המסר, נשאר לך רק להבין מה החלק שלך מול החברים, סומך עליך”-חיבק סבא את אריאל, והגיש לו כוס שוקו חם.
-סוף-
