חברות מיטיבה
לדנה מכיתה ד’ היתה חברה ממש טובה שקראו לה איריס. איריס הייתה ילדה כיפית ונחמדה ודנה מאד אהבה להיות איתה. לדנה היתה עוד חברה שקראו לה עדי. עדי הייתה ילדה ממש ממש נבונה, שכיף להיות בחברתה. יום אחד הגיע היצר הרע. היצר הרע נכנס לתוך הגוף של איריס ולא יצא מתוכו. איריס התחילה להתנהג לא יפה לעדי ולהעליב אותה כאילו שהיא לא חברה שלנו. והיום כשאיריס שאלה אותי: “רוצה לבוא אלי?” אז עניתי: “כן, בשמחה” אז עדי שאלה בביישנות: “מותר לי גם לבוא?” אז איריס אמרה: “לא רק שתינו”
אמרתי לעצמי: “איריס מה קורה לך? איך את מתנהגת?” רציתי לפרוץ בבכי זה היה כל כך עצוב בשבילי שחברה מאד טובה שלי מתנהגת ככה ולא נותנת לחברה להצטרף אלינו. בבית סיפרתי הכול לאבא ואמא על מה שקרה בבית הספר. אמא ואבא דיברו ביניהם ואז אמרו לי: “נעמי, את כבר ילדה גדולה ואנחנו מצפים ממך לבחור בחברות שטובה לך ועושה טוב לאחרים”. אמא ואבא הציעו שאני אכתוב מכתב לאיריס. איריס קראה את המכתב והבינה מיד. היא גירשה את היצר הרע (עם קצת עזרה שלי) ויחד חזרנו אני, איריס ועדי להיות חברות
