חברות אמת
אתמול בהפסקה שיחקתי עם חברה שלי מיטל בתופסת מסטיק, תפסתי אותה ואז היא אמרה “את לא תפסת אותי” ואני אמרתי “אני כן תפסתי אותך” והיא אמר לא ואני אמרתי כן ואז היא עזבה אותי והלכה לשחק במשהו אחר עם חברות אחרות.
במשך כל היום היא לא דיברה איתי נראה לי שהיא נעלבה ממני אני רוצה להשלים איתה אני לא רוצה שהיא תכעס עלי, אני אעשה את כל המאמצים כדי להשלים איתה , היא חברה טובה שלי אני לא מאמינה שרבנו. “תלמידות מתוקות מחר יוצאים לטיול אל תישכחו להביא לי את הטפסים” אמרה המורה. יום חדש מקווה שמיטל תשלים איתי היום בטיול.
“שלום מיטל…” למה היא מפנה את גבה? יכול להיות שהיא ממש נפגעה ממני אבל אני רוצה להשלים איתה מכל הלב מה אני אעשה אולי אני אביא לה מכתב וחפיסת שוקולד אולי היא תשמח ותירצה להשלים איתי? שיגמר הלימודים אני ירוץ הביתה ואכתוב לה את המכתב.
אוי ואבוי שכחתי לכתוב למיטל מכתב אני יכתוב לה עכשיו “מיטל, אני רוצה להשלים איתך אם נעלבת ואני רוצה לבקש סליחה על ההפסקה הנוראית הזאת ועל הכישלון את סולחת לי? אני לא האמנתי שרבנו וגם אני חברה שלך הכי טובה אני אוהבת אותך כי את חברה שלי ואני גם רוצה להשלים איתך את רוצה שמחר נשחק ביחד? וגם הבאתי לך חבילת שוקולד את סולחת לי על הטעות סליחה כי אני מצטערת מכל ליבי, אוהבת אותך רוני.”
מיטל קיבלה ממני את המכתב ובאמת שמחה לראות אותו והיא החליטה לכתוב לי בחזרה “רוני אני סולחת לך רק בגלל שאת החברה הטובה בעולם ובא לי לשחק איתך בהפסקה וגם השוקולד היה טעים וגם שמחתי לקבל ממך את המכתב כל העלבות הזאת היא עכשיו לא שווה לי פרוטה בזכותך אוהבת מיטל”. ואני גם שמחתי לקבל את המכתב.
למחרת פגשתי את מיטל והפעם היא לא הפנתה את גבה וגם שיחקתי איתה הפעם מחבואים ולא תופסת מסטיק כדי שלא נריב שוב. ביום רביעי הבאנו צבעים לצייר בהפסקה איזה חברות טובות אנחנו.
אחרי יומיים שתי בנות יעל ועומר שבכיתה שלנו פתחו מריבה בשיעור המורה סיגל קראה להן ושתיהן התחילו לספר למורה את מה שקרה: עומר אמרה “אתמול קניתי עפרונות חדשים והבאתי ליעל אחד והיא לא החזירה לי אותו ועכשיו יש לי שתי עפרונות בקלמר”, מיטל ואני שמענו את השיחה וידענו היטב מה לעשות ניגשנו למורה וסיפרנו לה על מה שקרה בהפסקה עם המריבה ועם הפתקים והשוקולד. מיטל ואני שאלנו את המורה כמה שאלות והיא הסכימה שאני אלך לשאול את עומר אם היא רוצה להשלים עם חברתה יעל. מיטל תלך ליעל ותשאל אותה את אותו הדבר, מי שתירצה להשלים עם חברתה תכתוב את המכתב עם השוקולד.
יעל שמחה מאוד על ההצעה והתישבה לכתוב לעומר פתק ובמכתב כתבה “עומר, סליחה שרבנו את סולחת לי? רק שתדעי שהבאתי לך את העיפרון ושמת אותו בתוך חוברת שפה שלך וגם הבאתי לך כיף כף שיהיה לך מתוק אוהבת אותך יעל” עומר קראה את המכתב והתבישה על שהאשימה את חברתה כי מצאה את העיפרון במקום אשר נאמר במכתב. עומר ניגשה ליעל וביקשה סליחה. המורה סיגל התלהבה מהרעיון וביקשה שמיטל ואני נכין מצגת בנושה חברות ונציג לכל הכיתה. מיטל ואני שמחנו מאוד והבנו שזאת חברות אמת.