היה היתה ילדה בשם טוהר שלומדת בבית הספר “אורנים”. טוהר בת תשע וחצי ולומדת בכיתה ד’, וכבר 4 שנים שהיא חברה הכי טובה של ילדה בשם יעלה. יום אחד היה צלצול כרגיל ויעלה וטוהר היו אמורות לצאת לחצר ולשחק בחבל. אבל הפעם יעלה רצתה לשחק עם מישהי אחרת בגומי, טוהר לא אהבה את זה וניסתה למשוך אותה אליה חזרה. למרות שטוהר התעקשה, יעלה ניסתה להסביר לה שהפעם היא רוצה לשחק עם בנות אחרות ובהפסקה הבאה היא שוב תשחק איתה בחבל, אבל טוהר אמרה לה: “את פשוט חוצפנית ואני לא רוצה להיות חברה שלך יותר!!!” יעלה ממש נפגעה. אחרי בית-הספר טוהר הלכה בכעס לבית שלה, נכנסה לחדר שלה וטרקה את הדלת. היא שכבה במיטה שלה ובכתה שש דקות בערך, עד שנגמר לה הכוח והיא הפסיקה לבכות. היא הרגישה שהיא רוצה לעשות משהו לא נעים ליעלה, היא חשבה וחשבה, ואז החליטה שהיא רוצה להתנקם ביעלה.
למחרת יעלה וטוהר הלכו לבית-הספר, טוהר הרגישה שהיא עוד תראה ליעלה מה מגיע לה… לעומתה יעלה החליטה שהיא רוצה להתנצל בפני טוהר, למרות שהיא לא פגעה בה בשום דבר. שתיהן הגיעו לבית הספר וישבו במקומותיהן. כשעבר השיעור והיה צלצול, יעלה קמה ואחריה טוהר. טוהר הלכה לילדות אחרות כדי להציע להן לשחק בחבל, ויעלה עמדה מאחוריה עם ברכה מושקעת ומתנה שקנתה לה בכסף שלה. טוהר לא התייחסה אליה, ויצאה מהדלת ביחד עם הילדות שרצו לשחק איתה. יעלה ויתרה, והחליטה שגם היא רוצה להתנקם בה. גם למחרת כשהיה צלצול להפסקה, שתיהן לא התייחסו אחת לשנייה. אבל אחרי ההפסקה המורה אמרה שיש עבודה בזוגות, לכולם היו זוג בכיתה חוץ מלטוהר וליעלה. הן היו עצובות כי העבודה הייתה כייפית, והן לא השתתפו. וכך ביום למחרת שתיהן הבינו שהן עשו טעות והתנצלו! הן הבינו שחברים זה לפני הכל!!!
בלילה של אותו היום יעלה וטוהר הרגישו בסדר, הן לא ידעו שיש משהו מפחיד שמסתתר ברחוב כבר יותר משבועיים. בשעה 19:55, יעלה וטוהר כבר היו אמורות ללכת לישון, אבל טוהר התעקשה ללכת לישון קצת מאוחר יותר, לכן ההורים שלה הרשו לה להישאר ערה עוד קצת. בשעה 20:00 טוהר השתעממה והחליטה להתקשר ליעלה להזמין אותה לבוא אליה. יעלה הסבירה לטוהר שהיא אמורה כבר לישון ושההורים שלה חושבים שהיא ישנה כבר, אבל אז יעלה עצרה לרגע וחשבה שהיא לא רוצה “לפגוע” שוב בטוהר אז היא אמרה שהיא באה. יעלה ארזה לה תיק, עזבה בשקט את הבית וצעדה לבית של טוהר במהירות. פתאום התחילה סערה עם רוחות חזקות, היו ברקים עצומים ורעמים רועשים ומפחידים, הגשם כבר הציף את הדשא. היה ליעלה קר ברמה עצומה ובגדיה נסחטו מהגשם. בצד הדרך היא ראתה חתולה, והחלה לעשות לה פרצופים מפחידים, אבל המקרה הזה לא נגמר טוב כי החתולה רדפה אחריה. יעלה התחילה לרוץ מהר בדאגה, אבל זה לא עזר לה כי החתולה רצה מהר יותר ושרטה אותה עמוק. יעלה צרחה חזק, היא הייתה כבר בשער של הבית של טוהר, טוהר שמעה צרחות ורצה למטה לבדוק מי צורח. בירידה טוהר הבינה שזאת יעלה כי מהשעה שמונה, ציפור לא מעיזה לצפצף, טוהר ניסתה להרים את יעלה, אבל אז ההורים של טוהר באו ולקחו את יעלה לבית-החולים. הם גם התקשרו להוריה של יעלה כדי לספר להם על המקרה. כשהגיעו לבית החולים יעלה נכנסה ללחץ גדול, היא ניסתה להסביר להוריה שעשתה זאת רק כדי להיות חברה של טוהר. הוריה הסבירו לה שהם יודעים שהחברות שלה ושל טוהר חשובה לה מאוד, ושלא משנה מה קורה – הם תמיד יאהבו אותה. טוהר והוריה נכנסו גם הם לחדר, וטוהר אמרה ליעלה שהיא מאוד מצטערת על זה שהיא גרמה לה לצאת מהבית בזמן שהיא אמורה לישון וסיכנה אותה בשביל דבר טיפשי. לאחר שבוע וחצי יעלה החלימה וחזרה לבית הספר, מעניין איזה הרפתקה תצפה להן היום!
חברות בדרך אחרת
מאת: תמר אלטורה, כיתה ד1, המחנכת שרון רדי, בי“ס ממ“ד הרא”ל
היה היתה ילדה בשם טוהר שלומדת בבית הספר “אורנים”. טוהר בת תשע וחצי ולומדת בכיתה ד’, וכבר 4 שנים שהיא חברה הכי טובה של ילדה בשם יעלה. יום אחד היה צלצול כרגיל ויעלה וטוהר היו אמורות לצאת לחצר ולשחק בחבל. אבל הפעם יעלה רצתה לשחק עם מישהי אחרת בגומי, טוהר לא אהבה את זה וניסתה למשוך אותה אליה חזרה. למרות שטוהר התעקשה, יעלה ניסתה להסביר לה שהפעם היא רוצה לשחק עם בנות אחרות ובהפסקה הבאה היא שוב תשחק איתה בחבל, אבל טוהר אמרה לה: “את פשוט חוצפנית ואני לא רוצה להיות חברה שלך יותר!!!” יעלה ממש נפגעה. אחרי בית-הספר טוהר הלכה בכעס לבית שלה, נכנסה לחדר שלה וטרקה את הדלת. היא שכבה במיטה שלה ובכתה שש דקות בערך, עד שנגמר לה הכוח והיא הפסיקה לבכות. היא הרגישה שהיא רוצה לעשות משהו לא נעים ליעלה, היא חשבה וחשבה, ואז החליטה שהיא רוצה להתנקם ביעלה.
למחרת יעלה וטוהר הלכו לבית-הספר, טוהר הרגישה שהיא עוד תראה ליעלה מה מגיע לה… לעומתה יעלה החליטה שהיא רוצה להתנצל בפני טוהר, למרות שהיא לא פגעה בה בשום דבר. שתיהן הגיעו לבית הספר וישבו במקומותיהן. כשעבר השיעור והיה צלצול, יעלה קמה ואחריה טוהר. טוהר הלכה לילדות אחרות כדי להציע להן לשחק בחבל, ויעלה עמדה מאחוריה עם ברכה מושקעת ומתנה שקנתה לה בכסף שלה. טוהר לא התייחסה אליה, ויצאה מהדלת ביחד עם הילדות שרצו לשחק איתה. יעלה ויתרה, והחליטה שגם היא רוצה להתנקם בה. גם למחרת כשהיה צלצול להפסקה, שתיהן לא התייחסו אחת לשנייה. אבל אחרי ההפסקה המורה אמרה שיש עבודה בזוגות, לכולם היו זוג בכיתה חוץ מלטוהר וליעלה. הן היו עצובות כי העבודה הייתה כייפית, והן לא השתתפו. וכך ביום למחרת שתיהן הבינו שהן עשו טעות והתנצלו! הן הבינו שחברים זה לפני הכל!!!
בלילה של אותו היום יעלה וטוהר הרגישו בסדר, הן לא ידעו שיש משהו מפחיד שמסתתר ברחוב כבר יותר משבועיים. בשעה 19:55, יעלה וטוהר כבר היו אמורות ללכת לישון, אבל טוהר התעקשה ללכת לישון קצת מאוחר יותר, לכן ההורים שלה הרשו לה להישאר ערה עוד קצת. בשעה 20:00 טוהר השתעממה והחליטה להתקשר ליעלה להזמין אותה לבוא אליה. יעלה הסבירה לטוהר שהיא אמורה כבר לישון ושההורים שלה חושבים שהיא ישנה כבר, אבל אז יעלה עצרה לרגע וחשבה שהיא לא רוצה “לפגוע” שוב בטוהר אז היא אמרה שהיא באה. יעלה ארזה לה תיק, עזבה בשקט את הבית וצעדה לבית של טוהר במהירות. פתאום התחילה סערה עם רוחות חזקות, היו ברקים עצומים ורעמים רועשים ומפחידים, הגשם כבר הציף את הדשא. היה ליעלה קר ברמה עצומה ובגדיה נסחטו מהגשם. בצד הדרך היא ראתה חתולה, והחלה לעשות לה פרצופים מפחידים, אבל המקרה הזה לא נגמר טוב כי החתולה רדפה אחריה. יעלה התחילה לרוץ מהר בדאגה, אבל זה לא עזר לה כי החתולה רצה מהר יותר ושרטה אותה עמוק. יעלה צרחה חזק, היא הייתה כבר בשער של הבית של טוהר, טוהר שמעה צרחות ורצה למטה לבדוק מי צורח. בירידה טוהר הבינה שזאת יעלה כי מהשעה שמונה, ציפור לא מעיזה לצפצף, טוהר ניסתה להרים את יעלה, אבל אז ההורים של טוהר באו ולקחו את יעלה לבית-החולים. הם גם התקשרו להוריה של יעלה כדי לספר להם על המקרה. כשהגיעו לבית החולים יעלה נכנסה ללחץ גדול, היא ניסתה להסביר להוריה שעשתה זאת רק כדי להיות חברה של טוהר. הוריה הסבירו לה שהם יודעים שהחברות שלה ושל טוהר חשובה לה מאוד, ושלא משנה מה קורה – הם תמיד יאהבו אותה. טוהר והוריה נכנסו גם הם לחדר, וטוהר אמרה ליעלה שהיא מאוד מצטערת על זה שהיא גרמה לה לצאת מהבית בזמן שהיא אמורה לישון וסיכנה אותה בשביל דבר טיפשי. לאחר שבוע וחצי יעלה החלימה וחזרה לבית הספר, מעניין איזה הרפתקה תצפה להן היום!
