היי,
אני טליה.
רציתי לספר לכם על השנה החדשה.
הצטרפה אלינו באופן מפתיעה תלמידה משונה.
היא סיפרה סיפורים על מלחמה,
בהתחלה לא הבנתי מה היא רוצה?
היא הייתה בודדה ולא כל כך התחברה,
ניגשתי אליה ושאלתי לשמה.
“דניאלה”, היא ענתה.
מה קרה? שאלתי אותה.
“אין לי חברה, קשה לי נורא, כל המשפחה שלי מפונה. אני מתגעגעת לבית שלי ולגן המשחקים, לא הספקתי להביא את כל הצעצועים”.
“זה מאוד עצוב וקשה להאמין, אבל בואי ננסה להתחיל ברגל ימין”.
“אני אכיר לך חברות, את צילי וגילי ושאר הבנות.
נעשה הצגות ונשחק עם בובות וכך תתחילי ליהנות”.
“טליה תודה רבה, את ילדה מקסימה, אשמח להכיר את כל החבורה”.
בערב, כשדניאלה חזרה למלון בו היא מתגוררת בינתיים, השמחה הייתה עד לב השמיים.
היא פגשה את אמא, ששאלה: “מה קרה דניאלה? מדוע את כל- כך שמחה”?
ענתה: “אמא, אמא!! מצאתי חברה חדשה, קוראים לה טליה והיא מאוד נחמדה. האם אפשר להזמין אותה לבריכה”?
“בטח יקירה”.
כשטליה חזרה לביתה, היא סיפרה לאמא על הילדה החדשה: “היא מפונה מביתה ומאוד בודדה, ניגשתי אליה הצעתי לה עזרה, היא נראית רגישה, וקצת עצובה, נחבאת אל הכלים, אבל בוודאי רוצה להכיר חברים חדשים”.
“כשאני התחלתי את השנה, הייתי כמו דג במים
והמשימה שלי עכשיו – לעזור לדניאלה לפרוש כנפיים”.
למחרת בבוקר,
קמו הבנות לבית הספר,
הן מתארגנות יום חדש מתחיל בשמחה,
בזכות החבורה החדשה.
“מה נשחק? תופסת או מחבואים?
אולי נצייר ציורים?”
קצת התווכחו אבל אז התפשרו- לעמק השווה הגיעו:
“בהפסקה הראשונה נשחק מחבואים ובהפסקה השנייה נצייר ציורים.
כך כולם יהיו מרוצים ונימנע ויכוחים מיותרים”.
אחרי ההפסקה היה שיעור אנגלית,
ודניאלה דיברה בצורה חופשית.
“בשבילי אנגלית זה מקצוע מסובך,
דניאלה טובה בו כל- כך”.
יום שלישי התקרב ובא וההזמנה לבריכה התממשה.
שתיהן לבשו בגד ים ירוק וקפצו למים עמוק עמוק.
אחרי הבריכה הן היו רעבות ובחדר האוכל של המלון הן אכלו אורז עם קציצות.
טליה חזרה לביתה ולפני שנרדמה ישבה וחשבה, איזה כיף היה בבריכה.
יומיים אחרי באספת ההורים,
נפגשו ההורים של הילדים.
אמא של דניאלה שיתפה שמדובר בכיתה מדהימה, היא נתנה דוגמא את טליה,
וסיפרה איך היא עזרה לביתה,
להכיר חברות חדשות,
ולהגיע לבית הספר בלי חששות.
“עכשיו כשאני מכירה את הורי הכיתה שלא מפסיקים להתאמץ, אני מבינה ש”התפוח לא נופל רחוק מהעץ”.
אז נודה לכם מקרב לב, על חיבוק חם ואוהב.
לדניאלה הספיק יום אחד לבד,
להבין שטובים השנים מין האחד”.
