“ביי” קורונה נפרדה מחבר שלה אומיקרון ומחברתה הטובה דלתא.
“תעשי חיים!” דלתא אמרה וחיבקה את קורונה חיבוק דב.
קורונה התקדמה לכיוון העטלף שלה אבל אז הגיעה השפעת הבריונית.
“הנה קורונה שלא יכלה למצוא לעצמה רעיון משלה” היא אמרה.
“מה את רוצה?” קורונה שאלה, “שום דבר, רק לתת לך תחושה רעה לפני שתצאי..” שפעת ענתה. “שפעת” המורה כלבת קראה לה. שפעת הלכה אבל לא לפני שעשתה פרצוף מלגלג לקורונה וחבריה.
“תתעלמי ממנה!” אומיקרון אמר. “ותזכרי תמיד, כשאת צריכה עזרה ורוצה שאני ודלתא נבוא, תשרקי את שריקת הנגיפים הסודית שלנו ואנחנו נשתדל לבוא במהירות”.
“תודה” אמרה קורונה, ולאחר נשיקה עלתה על עטלפה וטסה להגשים את חלומה- להרוס את העולם.
קורונה ישבה על בקבוק בירה קורונה בבר שהיה בסין וחשבה איך היא תתחיל את המגפה שלה. אחרי דקות אחדות שנדמו לה כנצח היא ראתה אדם מכין עטלף במחבת עם שמן. ואז הבזיק לה רעיון. היא חיכתה עד שמישהו פתח את הדלת, קראה לעטלפה והכניסה אותו פנימה. אחרי כמה עשרות דקות עטלפה נתפס והאיש שהכין את העטלף הקודם החל להכין גם אותו.
העטלף כבר היה זקן מאוד ועמד למות גם בלי שיתבשל ולכן זו לא היתה אכזריות מצידה.
כאשר אדם עם בגדים יוקרתיים נכנס לבר ורצה לקנות את העטלף, קפצה עליו קורונה ונכנסה יחד אתו לפיו של האיש. כעבור כמה חודשים קורונה הגיעה לישראל יחד עם כמה חברותיה שהשתכפלו ממנה ונכנסה לבית קטן כדי להדביק עוד אנשים. היא קפצה לפיו של האיש הראשון שראתה ונפלה לגופו. בבטנו של האיש החלה להפיץ את הכוחות שלה אל כל הגוף והרגישה מאושרת כתמיד.
“עצרי!” קול אמר אליה בתקיפות. קורונה הסתובבה והופתעה לראות עוד חיידק. הוא היה לבן ולבש מסכה וכפפות. החיידק הוציא אזיקים ואזק את קורונה.
“לא יהיה קורונה בגוף שלי!”, הוא אמר ולקח את קורונה אל תא קטן שלא הייתה בו מעולם.
“אני נאלץ להשמיד אותך על פריצה לגוף שהוא לא שלך” החיידק אמר.
“מה?” קורונה צעקה. “לא, בבקשה!”
לפתע היא הרגישה דקירה בבטנה. רגע לפני שהיא קרסה היא שרקה את שריקת הנגיפים הסודית שלה, של אומיקרון ושל דלתא.
“קורונה…” קורונה שמעה קול. “קקווררווננהה”….
