בס”ד
זוכר כל אחד
בבית הכנסת של הרב מרדכי אליהו זצ”ל שם הוא התפלל באופן קבוע. וכשחזר בשבת
שלאחריה היה הרב אומר לא באופן קבע: “מררשר מינק”. זה ביטי של ברכה, שמשמעותה
“שלא יפקד מושבך”.
הרב שם לב לכל אחד ואחד בבית הכנסת שלו. אם מתפלל לא היה מגיע לתפילה, היה
הרב שואל עליו, מדוע לא הגיע לתפילה. והיה הרב מזכיר את הגמרא ( ברכות:ו’ )
שאומרות: אמר רבין בר רב אדא “אמר רבי יצחק:כל הרגיל לבוא לבית הכנסת ולא בא יום
אחד קדוש ברוך הוא משאיל בו אם כך נוהג ה’-זה סימן לנו ללכת בדרכיו הטובות
והישרות.
אם התברר שאדם אושפז בבית-חולים היה הרב הולך לבקרו. כשהיה חוזר
לבית-הכנסת היה הרב שואל לשלומו. איפה היית אתמול? פשוט זוכר כל אחד ואחד
לרב מרדכי אליהו היה חשוב מאוד ליזכור כל אחד זה מראה את הלב שלו כמה חשוב
לו להסתכל על כל אחד ואחד בטוב.
סיפר שלום כהן, הגבאי של “כתר אליהו”: פעם אחת הייתי בביקור בבית –החולים אצל
שלום קנוניאן. כשיצאנו הוא אמר לי: “אל תעזוב את שלום עד שיצא. תיהיה איתו בקשר
בבקשה” בכל פעם שהייתי בא לבית- הכנסת הרב מרדכי היה שואל אותי: מה עם שלום
מה קורה איתו ותמיד הייתי עונה הכל בסדר איתו, תודה ששאלת לשלומו וכך זה היה עד ששלום נרפא.
מוסר השכל
צריך להיות ערניות ולראות אם משהי צריכה עזרה או ילד קטן שרוצה לעבור את הכביש
לעזור לו ואם למישהי נפל הכסף להרים כי זה נקרא הולכים בדרך של הרב מרדכי אליהו
