זה לא שלך!

 

זה לא שלך! סיפור על השבת אבידה.

 

בוקר

“מושיק’לה , צריך לקום לבית הספר, זמן להתארגן “. מושיק כבר מאורגן. הוא הולך לבית הספר דרך  גן  השעשועים. פתאום, ליד המגלשה הגדולה שמושיקל’ה אוהב במיוחד, הוא מוצא ארנק עליו כתוב שם משפחה, אבל לא שם פרטי. הוא מתכופף ולוקח את  הארנק. משיק חושב: אני אקח את זה לעצמי. אני אהיה עשיר!

בשיעור התורה

“היום נלמד על מצוות השבת אבידה. מי יודע מה זאת השבת אבידה?” שאל המורה. איתמר הצביע. “כן איתמר, תסביר לנו.” אומר איתמר: “השבת אבידה זה שאם אתה מוצא משהו כגון חמור, שמלה של מישהו כולל כסף אם יש עליו סימנים, צריך להחזיר, ואסור להתעלם. כפי שכתוב בחומש ויקרא: “לא תוכל להתעלם” “. “תודה איתמר, אתה יכול לשבת”. אמר המורה.

בהפסקה

 

מושיקל’ה מספר לאיתמר שהוא מצא ארנק שכתוב עליו שם משפחה. איתמר אומר ברצינות: “אתה צריך לתלות מודעות. זה לא שלך! ” . מושיק אמר: “טוב, דבר ראשון כשאני מגיע הביתה, אני תולה מודעות.” “טוב.” אמר איתן.

בסוף הלימודים

עומד איתמר ליד השער וליד השומר. פתאום חנה, חברה טובה שלו, בוכה. מושיקל’ה הולך אליה ושואל : “מה קרה?” הילדה אמרה: בגן השעשועים היום, ליד המגלשה הגדולה איבדתי ארנק. ויש בו כסף, עכשיו אני לא יכולה לנסוע הביתה!”. מושיקל’ה מושיט יד לילקוט שלו, ושולף משם את הארנק, ומשאיר אותו מאחורי הגב. הוא אומר “יש לי הפתעה בשבילך”. ומראה לה את הארנק. חנה שמחה: “וואוו! זה הארנק שלי! יש! אני יכולה לנסוע הביתה! אני לא יודעת איך להודות לך.” שניהם פתחו את הארנק, וראו את תמונתה של חנה בתוכו. מושיק אמר בבישנות “את לא חייבת להודות לי. הזכות להשיב אבידה כולה שלי.”

בדרך הביתה

בדרכו הביתה הלך מושיקל’ה בשכונת בית דוד ונתקל בשכנו , ברב הראשי לישראל, הרב יצחק הכוהן קוק. הרב ניגש למושיקל’ה  ואומר:  מושיקל’ה, מצאתי אצלנו בחצר שקיק גולות. נראה לי שפעם ראיתי אותך עם השקיק הזה ביד… מושיקל’ה אומר: “מצאת את השקיק הכתום שלי? זה עם הפסים הכחולים?” כן! אומר הרב בחיוך רחב. הנה! הרב מוציא את ידו מאחורי הגב ומושיט למושיקל’ה. מושיקל’ה שמח, קופץ ואומר: “יש!! מצאתי אתכן!! זה הגולות האהובות עלי!! הן הלכו לאיבוד לפני שבוע…”

 

 

 

 

 

 

 

 

הרב מספר לו על חשיבותה של מצוות השבת אבדה, ומושיקל’ה מגלה שזוהי מצווה משמחת עבור המוצא ועבור המקבל. הוא מספר לרב שגם הוא קיים מצוות השבת אבדה היום בבית הספר.

“קיימת מצות השבת אבדה ואני גאה בך מאוד מאוד” אומר הרב.  מושיקל’ה מושיקל’ה מתרגש מאוד לשמוע מחמאה כלכך גדולה מצדיק כל כך גדול.

  •  

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »