זהירות אש

זהירות אש:
שלום לכולם אני רוצה לספר לכם סיפור שבא להזהיר אתכם
מהתעסקות אם אש. הסיפור שלי התחיל לפני כשנה ביום קיץ
חם אחרי שנפתח הסגר הראשון בתקופת הקורונה. כולנו
הרגשנו שאנחנו זקוקים לפעילות בחוץ החלטנו משפחתי ואני,
עם סבא וסבתא ומספר בני דודים להיפגש ביער, הקרוב
לביתנו ולהדליק מדורה. כשיצנו החוצה, שמנו לב שנושבות
רוחות חזקות, אך לא חשבנו שזה מזג אוויר שאינו מתאים
למדורה. הגענו לשטח והתחלנו לאסוף עצים וזרדים. אך אחד
מאיתנו הציע להדליק את המדורה לא בשטח שנבנה לשם כך.
לכן חלק מאיתנו אספנו אבנים גדולות כדי לעשות גדר למדורה.
עוד לא סיימנו לגדר ומישהו כבר הדליק את האש. לפתע סבא
שלי שם לב שהילדים מתרחקים ונכנסים לעומק היער ומתוך
דאגה הוא הפסיק להשגיח על האש ומיהר לחפש את הילדים.
באותם דקות האש התחילה להיתפשט מהאזור בו לא היתה
מגורדת באבנים. כשסבא חזר עם הילדים, יחד עם סבתא ואמא
הם ניסו לכבות את האש בעזרת מים שהבאנו איתנו וגם
בעזרת חול. אבל האש המשיכה להתפשט זה היה מלחיץ מאוד                                                              מכיון שהאש נתפסה בעשבים היבשים שכיסו את
האדמה זה היה גם מבייש בגלל שאנשים וילדים התאספו
מרחוק וצפו בנו .
ואז התקשרנו למכבי אש גם למכבי אש שיביא
מים נוספים. אבא שלי הגיע לפני המכבי אש עם מלא מים
ומטאטא גדול מאוד את המים הוא שפך על האש ועם
המטאטא הוא חבט בקרקע ב”ה האש כבתה. מיד אחר כך
הגיעו מכבי אש יחד עם ניידת משטרה היינו מפוחדים שמה
המשטרה תכעס אלינו ותיתן לנו קנס כספי. הכבאי היה נחמד
מאוד והחל להתיז מים עם הצינור כיבוי על השטח שנשרף
השוטרים לא יצאו מהניידת ולא חקרו אותנו. נרגענו .  הכבאי
הציע לנו להדליק שוב פעם את המדורה אך החלטנו להסתפק
בכיבוד שהבאנו, כולם חזרו הביתה בשלום וגם הודענו לה’
שניצלנו. שלא כל היער נשרף ושלא היו פגועים. זהו זה הסיפור
שלי ותלמדו תמיד להיזהר מאש וגם יש בתים שנשרפו מאש
וגם יש בתים שניצלו אבל עדיין היתה שרפה וגם בנוסף יש
אנשים שנשרפו מאש שלא נדע מצרות… ותיזהרו בבקשה
אפשר ללמוד מכך לא להדליק מדורות ביום עם רוחות, להדליק מדורה                                                         רק במקום שמיועד לכך, ולדאוג שהמדורה תיהיה
מגודרת באבנים כראוי .