והדרת פני זקן/תמר פרץ
אילה כהן לומדת בכיתה ו’2 בבית ספר דקלים. יום אחד חזרה מבית הספר לאחר יום ארוך וביקשה מהוריה לגשת לסלון על מנת לשתפם איך עבר עליה היום בבית הספר ומה למדה. הוריה של אילה התיישבו, אילה החלה לשתף כי היום בשיעור “חינוך מתוך אמונה” המורה שרית לימדה אותן על המצווה “והדרת פני זקן”. אמרה אילה להורים: “המורה הסבירה כי במצווה זו כל אחד נדרש לכבד ולעזור לאנשים מבוגרים ככל יכולתו”. בנוסף ציינה כי זו מצווה חשובה מאוד מתוך תרי”ג המצוות.
אילה פנתה להוריה ושאלה האם הם מכירים אדם מבוגר באזור מגוריהם שזקוק לעזרה ותמיכה בחיי היום יום?, הוריה של אילה היו מאוד גאים בביתם על הרצון לקיים את מצוות והדרת פני זקן.
למחרת חזרה אילה מבית הספר שיתפו אותה הוריה כי בבניין לידם יש את השכנה, חנה לוי, בת ה82 שחיה לבדה כבר המון שנים. לחנה לוי לא היו ילדים ומשפחה קרובה ובעלה נפטר לפני כ 20 שנה. אילה החלה לחשוב איך היא יכולה נכון לגשת בפעם הראשונה לחנה לוי. היא פנתה לאמה והתייעצה איתה על רעיון שחשבה, היא תאפה עוגיות לשבת ותדפוק על דלת של חנה ותיתן לה את העוגיות לכבוד השבת. אמא של אילה אמרה לה כי זה רעיון פשוט מרגש ויפה.
ביום שישי בבוקר אילה ואימה הכינו את העוגיות בשמחה רבה. בשעה 16:00 כחצי שעה לפני כניסת השבת אילה נגשה לביתה של חנה לוי ועמדה בהתרגשות ובחשש מחוץ לביתה. אילה אזרה אומץ ודפקה על דלתה של שכנתה חנה לוי. חנה פתחה את הדלת ואמרה לאילה: “שלום ילדה חמודה מה רצונך? “אילה אמרה לחנה “שלום, קוראים לי אילה כהן ואני הבת של השכנים שלך מהבניין הסמוך, הגעתי לתת לך עוגיות לכבוד שבת”. חנה השכנה כל כך התרגשה ואמרה לאילה: “אני מכירה את הוריך כבר שנים רבות הם אנשים מקסימים ועכשיו אני רואה שגם ביתם ילדה צדיקה, ריגשת אותי מאוד”. חנה הוסיפה ואמרה: “כבר המון שנים שאני חיה לבד וכל כך מרגש אותי היחס שבחרת להעניק לי במיוחד לפני שבת קודש”. אילה הייתה מאושרת מאוד מהתגובה של חנה והבטיחה לחזור גם בימים אחרים, ואמרה לחנה” אני אשמח לעזור בכל דבר שאפשר” והן נפרדו.
אילה חזרה לביתה ושיתפה את הוריה בהתרגשות הגדולה במפגש שלה עם חנה השכנה. אילה ואימה המשיכו להעניק לחנה עוגיות חמות בכל יום שישי במשך מספר שבועות. באחד הביקורים אמרה חנה לאילה כי היא מוזמנת לביתה, אילה שמחה ונכנסה. חנה שאלה את אילה מאיפה המחשבה להגיע אליה? אילה שיתפה כי למדה בבית הספר על מצוות והדרת פני זקן וכי היא הרגישה שזו מצווה חשובה מאוד ולכן החליטה לקיימה.
חנה השכנה חייכה ואמרה לאילה: “את צודקת זו אכן מצווה חשובה ואני שמחה שבחרת דווקא בי”. מאז חנה ואילה היו נפגשות אחת לשבוע יחד, היו יושבות ומדברות, רואות אלבומי תמונות של חנה, אילה הייתה עוזרת לחנה בסידור ביתה ובקניית מוצרים מהמכולת השכונתית.
אילה החליטה לשתף את מורתה שרית ואת כל חברותיה לכיתה על כל התהליך שעברה עם חנה השכנה ובכך לזכות בנות נוספות לקיים את המצוות והדרת פני זקן.אילה נהגה לכתוב ביומנה האישי את כל הדברים שגורמים לה להיות מאושרת ולכן כתבה גם את הסיפור על חנה ומצוות והדרת פני זקן.
