והדרת פני זקן

באחד מין הימים יצאה שני לשחק בגן המשחקים ליד ביתה,

ירדה במדרגות הבניין ופגשה את חברתה שרה.

“שלום שרה”-קראה שני,

“רוצה לבוא לקפוץ איתי בחבל”?

“כן בשימחה”-קראה שרה.

ודילגו יחדיו  לכיוון השביל שמוביל אל רחבת  השכונה.

לפתע פגשו את גברת שושי ובידיה סלים כבדים ועמוסים.

“שלום גברת שושי, האם את צריכה עזרה עם בסלים?”

שאלו יחדיו..

“אוי מתוקות..איזה ילדות מקסימות אתן!כל הכבוד,תודה רבה.”-אמרה גברת שושי.

שני ושרה אחזו בסלים הכבדים והלכו לכיוון ביתה,כשהגיעו גברת שושי נתנה להן סוכריה על מקל צבעונית וגדולה.

שני ושרה שמחו מאד והלכו בחזרה אל רחבת השכונה.

“ראית??”-שאלה שני,

“גם עשינו מצוה וגם קיבלנו סוכריה טעימה טעימה…”

“נכון!”-אמרה שרה,

“קיימו את מצוה “והדרת פני זקן“…..”