לפני 15 שנים בערך קמתי בבוקר וראיתי על אדן החלון ציפור מיוחדת במינה הזנב שלה היה בצבע תכלת שמים הבטן שלה הייתה בצבעים שחור, לבן וכחול הכנפיים בצבעים אדום וירוק והראש היה בצבע טורקיז.
זה היה מחזה נפלא ויפה שרואים רק פעם בחיים אבל כנראה היה לי מזל כי למחרת ראיתי את הציפור שוב באותו מקום, מכיוון שהייתי אז חוקר ציפורים מקצועי רציתי לחקור עליה קצת, את שמה לא ידעתי כי זאת הייתה ציפור נדירה ביותר כנראה כי לא ידעתי את שמה אבל עדיין יכולתי לברר עליה קצת, שכחתי לומר שיש לי עץ ליד חלון החדר אז יכולתי להתחיל לבדוק בו אבל קודם רציתי לחכות כדי לראות אם הציפור תבוא עוד פעם כי פעם אחת הגיוני שזה מקרי פעמיים גם קצת הגיוני אבל שלוש פעמים זה כבר לא מקרה מה גם מוזר הציפור תמיד באה בבוקר אבל הולכת לפני הצהריים אז חיכיתי עוד לילה בלילה הזה נשארתי ער כי רציתי לראות מתי הציפור מגיעה אני גאה לומר שנשארתי ער כל הלילה אבל הציפור לא הגיעה אז הלכתי לישון וחשבתי שזה מקרה וכשהתעוררתי תנחשו את מי ראיתי מעבר לחלון נכון מאוד זו הייתה הציפור ושלא תחשבו שהלכתי לישון בשש בבוקר והיא הגיעה בשבע אני מתעורר סתם ככה בשבע ורבע ובשבע וחצי רק הלכתי לישון ואז קמתי באחד עשרה וראיתי את הציפור עכשיו זה כבר היה מוזר והחלטתי שאני בודק את העץ בצהרי אותו היום הלכתי לעבודה איפה אני עובד אתם שואלים אז אני יענה לכם אני עובד במחלקת הציפורים באוניברסיטה העברית אז אחרי העבודה עליתי על העץ וראיתי שם קן עם ביצים בצבע ירוק טורקיז מופלא ואז הבנתי את הכל בעצם כמעט את הכול מסתבר שהציפור בפעם הראשונה שהיא הגיעה היא הטילה ביצים ואז כל יום היא הייתה צריכה לחזור לכאן מחדש אבל שני דברים אני עדיין לא יודע אחד איך קוראים לציפור ושתים למה היא אחרה בלילה שבו נשארתי ער.”
וכך נגמרה עוד שיחה מעניינת של ילדים עם חוקר הציפורים לשעבר איתן בר כוכבא.
