יום אחד ישבה טוהר מול שולחנה בכיתה ועשתה שיעורים בחשבון. באמצע, היא ראתה תרגיל בחוברת החשבון שלה וניסתה לפתור אותו אבל לא הצליחה. התרגיל היה מסובך מאוד והיא ניסתה כל מיני אפשרויות אך שוב, ללא הצלחה. ואז אחרי רבע שעה נשמע צלצול בית הספר.
“ללכת הביתה חמודות”, אמרה המורה פנינה, אבל טוהר לא שמעה את המורה, היא הייתה שקועה בתרגיל המסובך.
“טוהר!” אמרה המורה. טוהר הרימה את ראשה וקצת הסמיקה, “כן המורה?” אמרה טוהר בקול חלוש.
“לא שמת לב?! היה צלצול, צריך ללכת הביתה! את תאחרי להסעה שלך!”
“אה לא שמעתי את הצלצול…” אמרה טוהר והמורה נראתה מופתעת, “באמת” אמרה טוהר.
המורה ביקשה מטוהר לסיים את התרגיל בבית. טוהר רצה מהר להסעה, שאותה היא כמעט פספסה. מיד כשטוהר נכנסה הביתה היא אפילו לא אמרה לאימא שלום, אלא הלכה הישר לחדרה והתיישבה על יד שולחנה. היא התחילה את שיעורי הבית, אבל מרוב מאמץ וריצה, היא הרגישה עייפה. טוהר הניחה את ראשה על השולחן, נרדמה וחלמה חלום. בחלום טוהר חלמה על דרך לפתרון התרגיל. בחלומה היא נסיכה שיש לה הרבה מאוד כתרים אבל היא לא יודעת כמה כתרים יש לה בסך הכל אז היא עשתה תרגיל. היא לקחה 5 כתרים ואז עוד 7 כתרים וגילתה בעזרת התרגיל כמה כתרים יש לה- ביחד היו לה 12 כתרים. ואז היא התעוררה וניסתה לעשות במציאות את מה שעשתה בחלום. והיא הצליחה!
למחרת, המורה בדקה את שיעורי הבית וראתה כי טוהר הצליחה לפתור את התרגיל המסובך של הכיתה. כל החברות של טוהר שמעו את המורה אומרת לטוהר שהיא הצליחה לפתור את התרגיל. כל החברות בכיתה הופתעו- כיצד ידעה טוהר לפתור את התרגיל? הן ניסו לשאול אותה, אך היא רק חייכה במסתוריות. הן לא ידעו שטוהר, נעזרת בחלומות…
