התפילה שנותנת כוחות
יום ראשון, ג’ ניסן בשעה 7
פלוגות 56 של גולני החלה לעלות על ציוד לקראת המבצע החשו. לאחר כמה שעות של אימונים בשעה שתיים לפנות בוקר יצאה הפלוגה שבראשה המ”פ- חיים כהן. החיילים עלו על הרכבים והחלו בנסיעה לכיוון הבית.. הפעילות אליה יצאו דרשה תחכום רב. הפלוגה התחלקה לשתי קבוצות : קבוצה אחת שמרה על החיילים שמבצעים את הפעילות וקבוצה שניה התקרבה עם הרכבים לתוך הבית המיועד.
לפתע פתאום כ20 מחבלים פרצו בירי כבד על כוחותינו החיילים רצו לסגת אך חיים כהן הורה שאיננו מסכים לסגת..
החיילים הראשונים התחילו בירי ואילו החיילים שעמדו מאחוריהם התחילו בכניסה אל תוך הבית. אף אחד לא האמין שהפעילות כל כך קשה ומסוכנת אפילו יותר ממה שחשבו.. המ”פ חיים כהן לקח את הסגנים שלו, משה ויוסף צמודים אליו ואמר להם גם אם חס וחלילה נפצע לא נעצור רק עד לסיום הפעולה וחיסול המחבלים!
שלושתם נפרדו משאר הפלוגה בעודם פורצים את דלת החדר השני הם שומעים מתוך הארון לחשושים בערבית.. בזהירות רבה הם תקדמים לכיוון הארון…
“קדימה, אנחנו נכנסים” חיים פתח את הארון, ומסתבר שדלתות הסתירו פתח של מרתף.. הם נכנסו בצעדים קטנים ובכל צעד וצעד הם רואים שבתוך המרתף יש עוד כלי נשק של האויב חיים הגביר את הצעדים אך פתאום כמה מחבלים יורים על חיים בברך.
חיים צונח על רצפת המרתף .. לאחר כמה שניות המחבלים תוקפים את יוסף ומשה ויורים עליהם הם צונחים על הרצפה ונפצעים קשה. חיים רואה שאחד מהמחבלים בא ללחוץ על כפתור שמפעיל חגורת הנפץ .. מיד חיים שולח את רגלו לעבר הרגל של המחבל, המחבל נופל..
“ה’ תעזור לי!!!” חיים תופס את מחבל וחונק אותו. המחבלים האחרים נדהמים אך לא נשאר להם הרבה זמן ..חיים מפיל אותם ומתפלל:
“ה’ תעזור לי אם לא ..אני ומשה יוסף לא נצא מכאן בחיים, שמע ישראל ה’ א-להינו ה’ אחד”
חיים נזכר שלפני היציאה אמר לו רב החטיבה צאו לשלום ותחזרו לשלום. חיים אזר אומץ והפיל את המחבל ..המחבל ניסה להיאבק אך חיים לא ויתר והמחבל התעלף .
חיים אמר :”צריך לברוח מכאן כמה שיותר מהר”.
השלושה יצאו מהחדר ורצו לכיוון כניסת הבית ברגע שהם יצאו ראו את הרכב האחרון בשיירה דוהר לכיוון הבסיס. השחר כבר עלה..
חיים אמר ליוסי “מה נעשה? אנחנו באמצע שכם במקום הפעולה אני כמעט בטוח שעוד כמה דקות יגיעו עוד מחבלים!!! בוא נברח ..”
בכוחותיהם המועטים התחילו לרוץ לכיוון הבסיס בשלב כלשהו חיים נפל על הרצפה ואמר להם “אינני יכול להמשיך, תמשיכו בלעדיי” ששמע זאת משה צעק על חיים ואמר “אינני מוכן שתעזוב אתנו. אנחנו נישבר בלעדיך” חיים שוב נזכר בברכת רב החטיבה ולאחר כמה שניות אמר להם “יש לי אישה ושני ילדים חמדים בבית הם מחכים לי” יוסי קם ואמר לחיים אני ארים אותך עד לבסיס במהלך ההליכה לכיוון הבסיס משה ראה כיפה על בית קטן משה נזכר שזה המקום שבו עשו לו חלאקה. יוסי מייד הבין שזה קבר יוסף. ואמר למשה “אני רץ לשם” אתה בא?” שניהם רצו לעבר הבית הקטן, חיים הצטרף אליהם כשהוא על גבו של יוסי ללא הבנה לאן רצים, כשהגיעו יוסי הוריד את חיים ואמר לו “זה קבר יוסף, אתה בא להתפלל איתנו?” חיים הודה להשם על רב חסדיו ומייד אמר להם “בואו נחזור לבסיס אני מרגיש שהתפילה כאן נתנה לי כוח”
