התפילה של שלמה
פעם היה ילד שקראו לו שלמה, והוא כל הזמן היה מקבל ציונים נמוכים.
הוא הרגיש שממש קשה לו ללמוד ולהצליח.
שלמה לא הבין איך הוא קיבל ציונים נמוכים והרגיש מאוד רע מול החברים בכתה שלו.
שלמה החליט להתחיל להתפלל בגלל שהוא ראה שהרבה אנשים שמתפללים ואחרי שהם מתפללים קורים להם דברים טובים.
יום אחרי היה לשלמה שוב מבחן ושלמה החליט להתפלל וקיבל ציון גבוה.
לאחר מכן שלמה החליט לא להתפלל יותר כי זה היה לו קשה.
לאחר מספר שבועות היה לשלמה מבחן הוא החליט להתפלל שוב לפני המבחן ושוב קיבל ציון גבוה שלמה היה מאושר.
ושוב שלמה החליט לא להתפלל יותר.
לאחר כמה ימים היה חידון בבית הספר, שלמה התפלל ולא הצליח בחידון הוא היה מאוד מאוכזב.
שלמה החליט ללכת לרב ולשאול אותו שאלה ” למה שהיום התפללתי לחידון אני לא הצלחתי?”
ענה לו הרב – “לפני זה הייתה מתפלל?”
שלמה ענה – ” לא התפללתי ואני לא מתפלל”
ענה לו הרב – “היית אמור להמשיך להתפלל צריך להתפלל כל יום “
שלמה שאל את הרב – “מה עוד אני צריך לעשות חוץ מלהתפלל?”
ענה לו הרב – “אתה צריך גם לעשות מצוות וחסדים כי זה ממלא את הלב ונותן לנו הרגשה טובה בלב”
שלמה ענה לרב – תודה הרב אני הבנתי
שלמה הלך הביתה והחליט ללמוד תורה כל יום ולהתפלל.
הוא לא הזיז את העיניים מהחומש.
שלמה הרגיש שהקריאה ממלא לו את הלב.
ההורים של שלמה הגיעו הביתה וראו את שלמה קורא בחומש והיו מאוד מופתעים כי הם לא היו רגילים לזה.
שלמה לא הבין למה ההורים שלו היו מופתעים והחליט לקחת את הסידור והחומש וללכת לקרוא בבית הכנסת.
בבית הכנסת הדליקו נרות חנוכה ושמחו ורקדו ושרו וחילקו דמי חנוכה, שלמה הרגיש שמחה בלב.
שלמה חזר הביתה וסיפר להורים שלו את החוויה שלו בבית הכנסת, ההורים שלו מאוד שמחו בשבילו ונתנו לו הרגשה טובה להמשיך ולקרוא ולהתפלל.
שלמה היה מאושר מההחלטה של ההורים שלו.
יום אחד סבא של שלמה התקשר ושאל את שלמה ” אתה רוצה לעבוד איתי?”
שלמה ענה לו – כן
שלמה וסבא הלכו לעבוד ביחד בסופרלנד הם הפעילו מתקנים ושלמה היה מאושר כי היה לו זמן איכות עם סבא.
שלמה סיפר לסבא על החלטה שלו ללמוד ולהתפלל
סבא ממש שמח ואמר לו שזאת החלטה נבונה.
שלמה החליט לעשות מצוות וחסדים, אחת המצוות הייתה כשהוא פגש ילד שבכה כי לא היה לו כסף לקנות חטיף במכולת.
שלמה החליט להביא לילד מהכסף שלו שהוא חסך בעצמו.
גם הילד היה שמח וגם שלמה היה שמח והרגיש שוב שמחה בלב.
מאותו יום שלמה והילד הפכו להיות חברים טובים.
שלמה שאל את הילד איך קוראים לך?
ענה לו הילד קוראים לי דויד
שלמה הציע לדויד לבוא אליו הביתה, דויד אמר לשלמה שהוא צריך לשאול את ההורים שלו אם הם מרשים לו לבוא.
ההורים של דויד הסכימו לדויד ללכת לשחק עם שלמה.
שלמה סיפר לדוד על ההחלטה שלו להתחיל להתפלל וללמוד תורה זה מאוד עניין את דויד והוא שאל אותו למה הוא החליט להתחיל ללמוד.
שלמה סיפר לו על המבחנים וההצלחות שלו לאחר שהתפלל ושהלמידה מכניסה בו אור ושלווה
ושאל אותו אם הוא רוצה לנסות ללמוד איתו קצת.
דויד אמר שהוא מוכן לנסות
מאותו יום הם נפגשו פעמיים בשבוע ולומדים ביחד ככה נהייתה בניהם חברות מיוחדת ואמיתית.
