שלום ילדים, שמי יעקב, ואני רוצה לספר לכם משהו שקרה לי בגיל 20 בערך.
הייתי מלמד בתלמוד תורה בירושלים. בתחילת השנה, בשמחת תורה כל ילד קיבל חומש. כידוע בשמחת תורה מתחילים את התורה מחדש .
אז בואו ונתחיל בסיפור. זה קרה כשהייתי בן 20, נכנסתי למשרדו של מנהל תלמוד התורה, שהיה איש נמוך, חכם ואוהב “היום הילדים מקבלים חומשים” אמר לי המנהל ” אתה בטוח שרכשת מספיק חומשים?” הוא שאל “כן בטוח” עניתי לו “טקס קבלת הפנים עומד להתחיל.
“כולם במקום? המקהלה מוכנה?” הוא שאל “כן” אמרתי. “רגע ,טקס קבלת פנים?” “כן” אמר המנהל ולחש לי “השנה ביקשנו מהרב מרדכי אליהו לתת לילדים את החומשים” הוא אמר, ואז קרא “קבלו את הרב מרדכי אליהו” דלת הכניסה של בית הכנסת נפתחה והרב צעד פנימה .העוזרים שלו נכנסו אחריו . “שאו שערים ראשיכם הינשאו פתחי עולם” שרה המקהלה וכל שאר הילדים מחאו כפיים . “תודה רבה ילדים” אמר הרב “הבה ונתחיל בחלוקת החומשים” אמר המנהל ופינה לרב את הבמה .
הרב קרא לכל ילד לבמה, שאל אותו “מה שמך? והאם עזרת למישהו היום?” הילד ענה והרב נתן לו חומש. בסוף החלוקה כולם התחילו לרקוד. אך באמצע הריקודים נשמעה אזעקה.
“כולם למקלט” צעק המנהל. הרב נכנס ראשון ,וכולם אחריו
“אני לא מבין” אמרתי “למה נכנסנו למקלט?” שלפתי את הטלפון מהכיס ונכנסתי לגוגל “מלחמת “חרבות ברזל” מלחמה בין הערבים ליהודים” היה כתוב שם, הייתי בשוק! “יעקב, אתה יודע מי התחיל את המלחמה?” שאל הרב “לא” אמרתי “הערבים התחילו את המלחמה והם גם יפסידו בה!” אמר הרב. “טוב אולי לא כדי שנדבר על זה ליד הילדים” אמר המנהל וליטף לילד אחד את הראש.
“אתה צודק” אמר הרב “אתקשר למזכירת תלמוד התורה ואגיד לה להתקשר להורים של הילדים פצאוווווו נשמע רעש מחריש אוזניים ומחלון הממ”ד היה אפשר לראות את כדור הירי עף לעבר המדרכה “ילדים עלינו להתפלל שהכדור הזה לא יפגע באף אחד”. אמר הרב, וכך כולנו ביחד התפללנו אבל לא ידענו שזה היה בסך הכל כדור ירי ישן שציין את מלחמת העצמאות “לא נורא ילדים ” אמר המנהל לאחר שקריין החדשות אמר שפינו את כל כדורי הירי הישנים שמסמלים דברים חשובים שקרו וכאשר המשאית נשאה את כדורי הירי למקום אחר אחד מהם התעופף באוויר ישר על הרחובות “התפילה עדיין הגיעה לשמים” אמר הרב, אבל אנחנו לא ידענו שאנחנו עוד נציל עיר שלמה בזכות התפילה שלנו. לפתע נשמע קולו של הקריין בטלפון שלי ” אנחנו כאן בבאר שבע, הטילים מכוונים על הבתים, ויש פה היסטריה “. ” זה פשוט לא יאמן” אמרתי “אתה לגמרי צודק, נתפלל שאף אחד לא יפגע, עד שהחיילים יגיעו “. אמר הרב והחל להתפלל תפילת “מי שברך” ביחד עם הילדים. אני והמנהל הצטרפנו לתפילה, וכעבור כמה רגעים אמר הקריין בטלפון ” הערבים לא פגעו בדיוק במטרה הם פספסו בכמה מטרים”. “עכשיו אני כבר ממש בשוק”. אמרתי “התפילה היא זו שהצילה אותם!” אמר הרב. לאחר חצי שעה שהאזעקה פסקה חזרנו למקום שבו נערך הטקס והמשכנו בריקודים. שרנו ביחד “אדיר כבודו הוד והדר” והרב אליהו המשיך לכבד אותנו בנוכחותו לאורך כל זמן הטקס.
בסוף הטקס אמר המנהל “אני מזמין את הרב אליהו לשאת דברים”. “תודה רבה” אמר הרב אליהו “אני חושב שכולנו יכולים ללמוד שיעור גדול מאוד באמונה ותפילה ממה שראינו עכשיו.
ראינו כמה חזקה כוחה של תפילה. אנחנו לא תמיד יודעים לאן התפילה שלנו מגיעה, אבל התפילה תמיד תעשה טוב במקום שהקדוש ברוך הוא יחליט שהיא צריכה להגיע אליו!” אמר הרב וכולם מחאו כפיים.
הסוף.
