הכול התחיל ביום שבו הדלת נפתחה וצללית של מישהו הופיעה, אני ותמר מתחבאות מתחת לשולחן רועדות מפחד,
הדלת נפתחה עד הסוף וראינו את מנקת בית הספר.
התחבאנו מהר שלא תראה אותנו ותשאל אותנו מה אנחנו עושות פה בחדר המנהל. לאחר שמנקת ביה”ס הלכה לפתע נשמע הצלצול של סוף ההפסקה.
שיעור שפה התחיל, לפתע המורה קרע בקול רם: “תלמידים יקרים יש לכם מבחן פתע אז כולם להוציא עפרונות”. כל הכיתה התבאסה אבל רק ספיר ישבה ושקטה ולא התלוננה בכלל הסתכלתי עליה במבט חושדני וגם תמר, הרי ראינו פתק בחדר המנהל עם שמה של ספיר כל המבחן תמר מהבירה לי פתקים שאולי היא זאת שגנבה את כל התשובות של המבחנים עד סוף שנה כמו שהמנהל סיפר לפני יומיים, לא ידעתי מה לענות לתמר הרי אני חברה ממש טובה של ספיר אז פשוט לא עניתי לה.
לאחר זמן מה נשמע צלצול של סוף היום ירדתי במדרגות מלאת מחשבות, לפתע ראיתי את מנהל בית הספר והמנקה מתלחששים ומצביעים אלי ואל תמר הלב שלי דפק אז התחלתי לרוץ מהר מאוד.
יצאתי בנשיפות מביה”ס ואמרתי לתמר: “תמר בואי למחנה שלנו”.
הלכנו אחרי ביה”ס למחנה, שהגנו התחלתי לעשות קיר חשודים זה היה די מסובך הרי תלמידים יש נורא הרבה וחשוד יש אחד אמרתי לעצמי בלב, אבל אז צץ במוחי רעיון וצעקתי בקול רם ” אולי זה לא מישהו אחד אולי זה חבורת ילדים ,ישר הסתכלתי אל לוח החשודים וניסיתי לחשוב מי היה בזירת הפשע שנגנב תשובות המבחנים, ואז תמר קרא בקול: “היה לנו באותו היום טיול שנתי ספיר טל ויעל לא הגיעו לטיול וזה היה יום לפני המבחן בחשבון ושלשתיהם קבלו מאה וזה אומר…” ” נכון תמר נכון, קראתי בקול והמשכתי כנראה זה שלשתיהם שעשו את זה נברר מחר אני חיבת לחזור הביתה שלי”
“ביי”
*למחרת*
פגשתי את תמר ליד השער ניגשתי אליה ושאלתי אותה: תמר היום הולכים לשאול את ספיר, טל ויעל? למה הם לא הגיע ולטיול שנתי?”
” כן, אני חושבת שזה הזמן המתים בהפסקת 10 נלך לברר מה קרה באמת” קרא תמר.
הגיע הפסקת 10 קראתי לתמר שתבוא איתי לספיר, טל ויעל.
אני ותמר הלכנו לאבר ספיר ,טל ויעל אני התחלתי ושאלתי: “איפה הייתם ביום של הטיול ולמה לא הייתם?”
ספיר ענתה לי “כל אחת בבית שלה.”
חשבתי לעצמי למה שזה יהיה הם יכול להיות שזה משהוא אחר אבל לא ידעתי איך ליהנות לעצמי היה לי תחושה לא טובה נגד שלושת הבנות אז פשוט אמרתי להן “טוב תודה”
והלכתי עם תחושה מתלבטת לכיתה, תמר הגיע אלי עם טון גבוה ואמרה לי: “למה הלכת, היינו אמורות לדעת עם אלה מי שגנבו את התשובות למבחן” תמר הלכה במבט נוזף וכועס. באמת יכולתי להבין את תמר אבל זה היה מאוחר מדי, היא התאכזבה יותר מדי.
לפתע נשמע צלצול לסיום ההפסקה המורה לשפה נכנסה לכיתה וקרא בקול: “תלמידים ותלמידות יקרים ויקרות אני רוצה לחלק את המבחנים אז כולם לשבת בשקט”. המורה הגיע לספיר אבל המורה הבחינה במשהו מוזר במבחנה היא לקחה את ספיר וחברותיה ושאלה אותה עם הם אלו שגנבו את התשובות של המבחנים הם אמרו למורה “כן”,
המורה אמרה להם ללכת לסלוח למנהל ולכיתה
הבנות באמת סלחו על משעשו וכך נגמר הסיפור ונפגש בתעלומה הבאה
