התעלומה
לפני השקיעה, יצא דני עם כדור ביד.
הלך למגרש כדי לשחק עם החברים. כדורגל.
הם שיחקו שני משחקים, ולא שמו לב שהתחלי להיות חושך.
“כבר חושך. שיחקנו הרבה זמן. לא שמנו לב שכבר חושך, בואו נחזור מהר לבתים שלנו” אמר שמעון.
“כן, נכון” אמר דני.
כל החברים התפזרו לבתים ודני גם הלך ולפתע!!! הוא מצא את עצמו במקום שהוא לא מכיר.
לבינתיים, המשפחה דואגת. דני לא חוזר כבר הרבה זמן הביתה.
כל המשפחה יצאה לחיפושים עם המשטרה, שגם חיפשה אותו.
בינתיים דני הסתכל ולא ראה אף אחד מסביבו.
כעבור כמה דקות דני פגש אדם ושאל אותו אתה אולי יודע איפה זה רחוב דרך האגם?
“לא אני לא גר בעיר הזו אני לא מכיר” אמר האיש דני אמר תודה והמשיך לחשוב מה לעשות.
עבר הרבה זמן ודני התייאש והתעיף דני ראה ספסל והלך אליו.
דני נשכב על הספסל ונרדם.
דני חולם חלום ובחלום הוא רואה אדם זקן שאומר לו “ליהודי אסור להתייאש.”
אמר לו זאת בתוקף שוב ושוב אחרי כמה פעמים שאמר זאת האדם הזקן לדני. דני התעורר מהחלום.
דני ראה נידת משטרה לידו ושוטר יוצא מהניידת (על פי התמונה שנתנו ההורים ליפני שיצאו
לחיפושים) השוטר אמר לדני “אנחנו מחפשים אותך הרבה זמן!”
בא תכנס לניידת. השוטר היתיישב ליד דני והם המשיכו בנסיעה.
השוטר התקשר למשפחה הדואגת ואמרו להם שהילד נמצא והם יכולים לחזור הביתה.
במשך הנסיעה סיפר דני לשוטר איך הוא נאבד.
הם הגיעו לבית המשפחה התרגשה שמצאו את דני והחליטו לעשות סעודת הודיה על כך שמצאו את
דני.
והמסר מהסיפור הוא: שגם אנחנו לא מתייאשים להביא משיח
