לפני שנים רבות, היה ילד שקראו לו ישראל, והוא היה ממש מופרע.
בבית הספר הוא לא הקשיב לאף מורה, והוא עשה מה שבא לו. הוא עשה הרבה מאוד תעלולים.
כל יום הוא הולך לבית הספר עם הרבה תעלולים בראש ובתיק. יום אחד הוא הלך לקנות מסטיקים.
פתאום הוא ראה את שמוליק הילד הכי פחדן בשכבה ג. (דרך אגב, ישראל היה בכיתה ג2).
פתאום עלה לישראל תעלול לראש. הוא לקח מסטיק, לעס אותו והלך אחרי שמוליק עשה בלון,
ופוצץ אותו מאחורי שמוליק. שמוליק נבהל והתחיל לצרוח: “הצילו! יש אנשים רעים שפוצצו עלי רימון!!!”
לא היו הרבה אנשים ברחוב. אז היה רק איש אחד שבא לעזור לו האיש הזה היה שוטר.
השוטר שאל את שמוליק למה הוא צועק ושמוליק גמגם: “ה…היו אנשים שזרקו עלי רימון”.
השוטר צחק ואמר: “ילד חמוד, אל תיתן לדמיון שלך להשתולל”. והלך לו.
אחר כך ישראל צחק ועשה עוד הרבה תעלולים עם מסטיקים. הוריו של ישראל
לקחו אותו למומחים לשאול למה הילד כזה מוזר, והמומחים לא ידעו את התשובה.
פרק שני- בלוני מים
יום אחד הלך ישראל לבית הספר עם בלוני מים. לפני תחילת הלימודים הוא זרק על כל התלמידים
בלוני מים. פתאום באמצע השיעור הוא התחיל לזרוק על המורה ועל המפקחת שבאה לראות את הכיתה.
מיד הוא הלך למנהלת, והמנהלת שאלה אותו מה יהיה שהוא כל הזמן עושה תעלולים, וישראל אמר שככה
הוא והוא לא יכול להשתנות, ו…ברח מחדר המנהלת חזרה לכיתה כדי לעשות עוד תעלולים.
פרק שלישי- שקיות קמח
פעם שהיה משעמם מאוד לישראל הוא מצא תעלול חדש. הוא לקח שקית קמח מהארון וישב על החלון
ושהוא היה רואה מישהו עובר ברחוב הוא היה שופך עליו שקית שלמה של קמח בלי שהיו רואים אותו.
חוץ מפעם אחת. הפעם הזאת הייתה שישראל היה בן 8 וחצי. והנה זה מגיע:
יום אחד כשלישראל היה משעמם הוא הלך לחלון ושפך על אנשים קמח והתחבא, היה איש שרצה לעקוב
אחרי מי ששופך עליו קמח כאילו הוא “לקוח קבוע”. והוא גילה את החוצפן ששופך עליו כל הזמן קמח.
אחרי שהאיש ראה זאת, הוא הלך לבית של ישראל ודפק על הדלת, ואביו של ישראל פתח לאיש,
הוא הכניס אותו והם שוחחו, והאיש אמר לאביו של ישראל שבנו שופך על עוברים ושבים כמויות אדירות
של קמח. אביו של ישראל הסביר לאיש שבנו הוא ילד עם תעלולים כי ככה זה ילדים, ושהוא ינסה להגיד לבנו
להפסיק. האיש הבין זאת, ורק הזהיר את אביו של ישראל שאם הוא יעשה זאת שוב, הוא יאלץ להתקשר
למשטרה. ואכן ישראל סוף סוף הפסיק, והוא גדל והפך להיות רב שמלמד “ואהבת לרעך כמוך”.
כי כמו שהוא הציק לאחרים, הוא רוצה ללמד לא להציק אלא לאהוב כל אחד.
“ואהבת לרעך כמוך”
