התיבה המסתורית/ קארין אוחנה
פעם, בכפר קטן על גבעה ירוקה, גר ילד בשם איתי. איתי אהב לחקור מקומות חדשים, ובעיקר אהב לחפש אוצרות. יום אחד, בזמן שטייל בשדה שמאחורי ביתו, הוא הבחין בקצה הקרקע בחתיכת עץ מבצבצת מתוך האדמה. “מה זה יכול להיות?” תהה איתי, והחל לחפור בידיו. לאחר כמה דקות של חפירה, התגלתה מולו תיבה קטנה עשויה עץ עתיק. התיבה הייתה נעולה, ועליה היה כתוב: “רק מי שבאמת מאמין יוכל לפתוח אותי.” איתי היה סקרן מאוד.
הוא ניסה לפתוח את התיבה בכוח, אבל היא לא זזה. הוא ניסה לדחוף, למשוך, אפילו לחפש מפתח מסביב, אבל שום דבר לא עזר. בלילה, כשהלך לישון, חלם איתי על התיבה.
בחלומו הופיע איש זקן שאמר לו: “התיבה הזו מיוחדת מאוד. אם תראה טוב לב ואומץ, היא תיפתח מעצמה.” למחרת, איתי החליט לעזור לכל מי שיצטרך. הוא עזר לשכנה הקשישה לסחוב מים מהבאר, הוא שיחק עם הילדים הקטנים בכפר כשהיו עצובים, ואפילו חלק את ארוחת הצהריים שלו עם כלב רעב ששוטט ליד ביתו. בערב, כשחזר אל התיבה, קרה דבר מוזר: התיבה החלה לזהור באור זהוב ורך. לפתע, המכסה נפתח מעצמו, ובפנים מצא איתי מטבעות זהב עתיקים ומכתב קטן.
במכתב היה כתוב: “מי שמאמין בטוב לבו ובאומץ ליבו, תמיד ימצא את האוצר האמיתי – החברים והמעשים הטובים סביבו”. איתי הבין שהאוצר האמיתי הוא לא הזהב שבתיבה, אלא השמחה שהביא לאחרים. מאותו יום, הוא המשיך לעזור ולחייך לכל מי שפגש, והפך לאדם האהוב ביותר בכפר.
סוף
קארין אוחנה
כיתה ו’3
בית חינוך אמונים
גבעתיים
