קוראים לי שי ואני רוצה לספר לכם סוד…
תמיד היה לי חלום לנצח באיזה תחרות של בית הספר.
גרתי בעבר בירושלים ולמדתי בבית הספר “אירן” במרכז העיר. כל חודש היה תחרות בנושא אחר בבית הספר, ואני….אף פעם לא זכיתי. לא חשוב כמה השקעתי…לא הצלחתי!
השנה אמא, אבא ואני עברנו לאפרת, לישוב חדש, ואני עברתי לבית ספר חדש שקוראים לו “תמר”. בהתחלה היה לי מאוד משונה להתרגל לחברים חדשים ולמה שקורה בבית הספר. גם בבית הספר החדש היו תחריות, ואני לא השתתפתי באף אחת מהם. פחדתי שוב שלא אצליח. ואז ראיתי שמי שכן משתתף ולא פוחד, יש לו מלא חברים שמעודדים אותי להצליח. ואני שהייתי חדשה, רק עם 2 חברות: מיה ומרים, לא היה לי את האומץ להתחרות.
יום אחד שמתי לב למודעה בלוח המודעות שמספרת שיש בבית הספר “תחרות כתיבת סיפורים”.
חשבתי לעצמי : “אני טובה בלכתוב סיפורים…אולי כן שווה לנסות?”
אז נרשמתי,
כתבתי סיפור,
הבאתי את הסיפור לשופטים,
וזהו…שכחתי מזה…
אחרי כמה שבועות, פתאום המנהל באמצע השיעור דיבר ברמקול וסיפר שהוא מכריז עכשיו על 3 המקומות הראשונים בתחרות. ומי שזכה צריך לבא למזכירות לקבל את הפרס.
הכריזו על מקום שלישי…לא אני.
הכריזו על מקום שני…לא אני…ברור…אני אף פעם לא זוכה בכלום!
הגיעו למקום הראשון…אפילו לא רציתי להקשיב, ואז קראו את שמי!!!
כל הכיתה מחאה כפיים וליוותה אותי למזכירות בשמחה לקבל את הפרס.
בהפסקה ניגשו אלי עוד 5 בנות ואמרו “כל הכבוד לך, לא ידענו שאת כל כך טובה בכתיבה. אפשר לקרא את הסיפור שזכה? רוצה להיפגש איתנו אחרי הלימודים בגלידה?”.
אני שמחה שניסיתי ולא פחדתי לגשת לתחרות.
שבוע הבא מתחיל תחרות חדשה בהכנת ציורים. מה אתם אומרים…להירשם?
