היי קוראם לי דניאלה,ואני בת 11 ובגיל שלוש התחלתי לרקוד בלט.
אני כלכך אוהבת לרקוד, תמיד כשאני רוקדת אני מרגישה שאני משוחררת.
החלום הכי גדול שלי זה להצליח בעולם הריקוד שאני כל-כך אוהבת!
אבל ביום אחד הכל השתנה!
רוצים לדעת איך זה קרה לי?
בואו נתחיל מההתחלה…
ביום חמישי אחד הלכתי לסטודיו כמו בכל שבוע אבל השיעור הזה היה מרגש במיוחד!
המורה יוליה לבלט הודיעה לנו שיש לנו תחרות של אליפות הארץ בחודש הבא ומי שתרצה להשתתף תצטרך להתאמן עוד כמה פעמים בשבוע.
כמובן שהסכמתי וקבעתי עם יוליה לעוד שיעורים בחודש שלפני התחרות, אני ויוליה התאמנו הרבה שלא שנו לב שעבר שבוע ועוד שבוע ועוד שבוע והיינו כבר ממש קרובות לתחרות!
ואפילו למדתי צעד חדש בבלט, הוא נקרא בטמנט
אבל פתאום קרה דבר נורא ואיום!
בשיעור שלפני התחרות נפצעתי בברך שלי!
זה היה כל-כך כואב ומשפיל ליפול ככה מול כולן!
חשבתי שיצחקו עליי אבל למזלי יש לי חברות כל-כך טובות ודואגות שברגע שנפלתי כולן באו לעזור לי.
ההורים שלי והמורה שלי יוליה הלכו איתי לבית החולים
והייתי שם יומיים שלמים!
חשבתי שלא אוכל לרקוד יותר בחיים!
בבית החולים יוליה סיפרה לי שגם לה זה קרה ושבסוף יצא לה מזה שהשתפרה ממש בבלט.
היא גם הסבירה לי שרק לטובים ביותר זה קורה!
ואז היא אמרה לי לא לדאוג כי ייצא מזה משהו טוב.
חזרתי הביתה עם תחושת דאגה ופציעה בברך ובידיעה שלא אוכל לרקוד יותר חודשיים שלמים!
הייתי ממש עצובה..
לא יכולתי להאמין שלא אשתתף בתחרות הזאת!
זה היה החלום שלי מאז גיל שלוש!
אחרי שהחלמתי חזרתי לסטודיו, הרגשתי שהברך שלי ממש חלשה ובקושי יכולתי לרקוד, יוליה הסבירה לי שזה קורה כי רק החלמתי ושאני עוד אשתפר.
והיא צדקה כי שתי שיעורים אחרי זה רקדתי ממש יפה!
והופ! עברה שנה והיום הייתי בתחרות וזכיתי מקום ראשון באליפות הארץ!
כנראה שיוליה צדקה ובאמת היה שווה לחכות.
