היו הייתה ילדה שקוראים לה שירה. שירה הלכה לקנות עם אמא שלה תחפושת
לכבוד פורים ולא מצאו משהו ששירה אהבה. הלכו לחנות אחרת
חיפשו וחיפשו ומצאו תחפושת של נסיכה ששירה מאוד מאוד אהבה. קנו אותה והלכו הביתה
שמחות.
הגיעה שעת הערב
אמרה אמא לשירה: תלכי לישון מוקדם מחר מתחפשים בבית הספר ואת צריכה כוח.
הלכה לישון שירה. בבוקר קמה שירה בהתרגשות,
קמה מהמיטה והלכה להעיר את אמא שלה
שירה פתחה את הארון והסתכלה ולא ראתה את התחפושת שלה, נבהלה שירה מאוד ומיד רצה
לאמא ואמרה אמא איפה התחפושת שלי?
ענתה אמא :בואי אני יעזור לך לחפש את התחפושת
ענתה שירה טוב בואי תעזרי לי. חיפשו שתיהן ביחד ולא מצאו.
שירה התחילה לבכות והייתה מאוד עצובה. אמא אמרה: שירה בואי נבדוק אם התחפושת של שנה
שעברה מתאימה גם השנה. חיפשו וחיפשו ולפתע מצאו תחפושת משנה שעברה, שירה מדדה
וראתה שהיא עדיין טובה עליה ומתאימה ושמחה מאוד.
ההסעה הגיעה ושירה יצאה לבית הספר. הגיעה שירה לכיתה שלה, והתחילה מסיבת פורים בכיתה.
חולקו משלוחי מנות והייתה אוירה טובה מאוד.
שירה חזרה הביתה ופתאום היא ראתה את אמא מחזיקה את התחפושת שלה. שירה שאלה את
אמא : איפה מצאת את התחפושת?
ענתה אמא : התחפושת הייתה מאחורי הדלת בחדר שלך.
שירה אמרה לאמא שהיא תשמח לשמור את התחפושת לשנה הבאה.
אמא חיבקה את שירה ואמרה לה שהיא ממש הייתה גיבורה שככה התגברה וחגגה למרות שלא
הייתה לה התחפושת החדשה.
