התגברות על פחד

שמי אוריה ואני רוצה לשתף אתכם בסיפורי- התגברות על פחד.

סיפורי מתחיל בחג שמחת תורה, חג שאני אוהבת מאוד, ולמה אני אוהבת את חג שמחת תורה? אספר לכם.

אני אוהבת ללכת עם משפחתי לבית הכנסת, עם הורי ואחותי ולשמוח בשמחת התורה. אני אוהבת לראות את ספרי התורה, לשיר שירי תורה וכמובן לתפוס את הסוכריות שזורקים מעזרת הנשים.

גם השנה בערב שמחת תורה הלכתי עם משפחתי לבית הכנסת. הכל היה חגיגי, מואר, כולם לבשו לבן, היו הרבה ספרי תורה, שמחה וצהלה. אני וחברותיי מבית הכנסת שרנו, עשינו הקפות וכמובן, איך לא? אספנו סוכריות. נהניתי מאוד וחיכיתי לבוקר שנחזור שוב לבית הכנסת להקפות ולסעודה.

ואז זה קרה…

למחרת, בשבת בבוקר הופעלה אזעקה ורק אני  שמעתי אותה. רועדת מפחד הערתי את אימא, היא העירה את שאר המשפחה ורצנו כולנו למקלט. בדרך שמענו בומים ממש חזקים, זה היה ממש מבהיל ומפחיד.

“אימא, מה עם הליכה לבית הכנסת?” שאלתי בקול חלש, אבל אימא החליטה שאף אחד לא יוצא מהבית ורק אבא שלי הלך לבית הכנסת. התאכזבתי מאוד.

כעבור כמה דקות שוב נשמעה אזעקה. נבהלתי ורעדתי כולי, “אימל’ה” צעקתי והיא חיבקה אותי, אבל  פחדתי כי אבא שלי לא היה בבית.

אנחנו שומרי שבת ובמשך כל השבת לא ידענו מה קורה והיינו במתח עד מוצאי השבת. לאחר שיצאה השבת הדלקנו את הטלוויזיה. ההורים שלי לא הרשו לי לראות אבל הספקתי לראות ולהבין שחדרו מחבלים לישראל שהרגו וחטפו אנשים.

אימא שלי לא הרשתה שאראה את הדברים האלה וכשהגיע הלילה והגיע הזמן לישון לא הצלחתי להירדם. ממש פחדתי שתהיה אזעקה נוספת, התכסיתי בשמיכה עד מעבר לראשי.

בכל רעש ששמענו מכיוון הגינה אני ואחותי דמיינו שיש שם מחבלים.

ממש פחדתי שיגיעו מחבלים לאזור שלנו, אבא נעל את הדלת ושם בכל חדר בקבוקי מים ופנס.

בבוקר הודיעו שאין לימודים.  כעבור מספר ימים למדנו בזום. מי בכלל יכול ללמוד במצב כזה? זה מצב מפחיד, אבל נחמד להסיח את הדעת עם המורה והחברים בזום. בזום שוחחנו על הרגשות שלנו וגם עשינו משחקי זום. זה קצת הרגיע אותי.

אבא שלי רצה לשמח אותי, אז הוא לקח אותי לקניון, נהניתי מאוד. ראיתי שהכי חשוב לו שאני אהיה שמחה.

פחדתי, אני עדיין מפחדת זה לא בושה לפחד, פחד זה לא משהו ששולטים בו, אבל כדאי לדבר עם מישהו על זה או לעשות דברים שמסיחים את הדעת והמחשבות הרעות.

היום המצב קצת נרגע. אני יותר עסוקה בבית ספר, חברות, חוגים, אך יש בי מעט פחד.                 הבטחתי לעצמי שאני אנצח את הפחד ואני מתפללת שננצח במלחמה. אמן!