הדג והאבנים/ מאת איילת השחר משה
“אינני מאמין שאור כל כך גדול נכבה ונלקח מעולמינו” אמרתי לבנו של הרב משאש, “כה מר ואכזר העולם” הוספתי והוא ענה “העולם אינו מושלם, לכל אחד ישנו תפקיד ותפקידו של אבי הסתיים, לכן הוא נלקח מעולמינו”.
לא ידעתי כיצד להגיב, הוא צדק, “זה עצוב כמובן” הוא אמר ושאל “אולי תספר לי מדוע באת?”, “כמובן” אמרתי.
“פעם הייתי חילוני ולא אהבתי בכלל רבנים ובכל פעם ששמעתי שהגיע רב לעירי (אלג’יריה) נכנסתי לביתי חסר מעש ולא יצאתי עד ששמעתי שאותו רב עזב את העיר.
יום אחד חבריי הטובים אמרו לי שרב בשם יוסף משאש הגיע לאלג’יריה, רצתי לביתי ונעלתי את הדלת.
ביום רביעי שלאחר מכן, נשמעו דפיקות בדלתי, ‘מי זה?’ שאלתי. ‘יוסף משאש’ הוא ענה.
אמרתי לו ‘אינני יכול כרגע, תוכל לחזור בשבוע הבא?’, ‘בסדר’, הוא ענה.
וכך בכל שבוע, ביום רביעי הוא חזר.
באחד מימי רביעי, חשבתי שאולי נכון לפתוח לו ולומר לו שאינני רוצה לחזור בתשובה, פתחתי לו את הדלת והוא נכנס עם דג זהב ואבנים קטנות לביתי. שאלתי אותו, ‘מה זה?’ והרב ענה לי ‘תכף אראה לך’. הרב הסביר ‘הדג מסמל אותנו, היהודים, האבנים מסמלים את כל המכשולים שהקב”ה מביא לנו, עכשיו אני אראה לך.’ הוא לקח את הדג שבאקוורים, הניח על השולחן וזרק אבן אחת למים והדג ישר ברח. הרב זרק עוד אבן והדג התחמק שוב במהירות וכך שוב ושוב עד שהגיע הרב לאבן העשירית. לאחר מכן הרב שאל אותי ‘ראית, כיצד הדג ברח והתחמק? עכשיו תראה, הדג שוחה מעל האבנים, הוא התמודד עם הקושי ועדיין לא ויתר.
הבנתי את מה שהרב ניסה להסביר לי. הרב ניסה להסביר שכאשר חוזרים בתשובה וגם לפני כן לא צריך לוותר וגם לא לפחד מהפחד, אלא להתמודד. ‘עליי לחזור בתשובה’ אמרתי לרב ‘ולהתמודד עם כל מה שהקב”ה יביא לי. אבל יש לי רק שאלה, למה דפקת רק בימי רביעי?’ והרב ענה לי ‘הבנתי שאתה עובד כל יום, חוץ מימי רביעי. האם זה גם כולל שבת?’, עניתי לו ‘כן’ והרב ענה לי ‘אז כעת בתהליך חזרה בתשובה שלך, תתחיל קודם שלא לעבוד בשבת, לנסות להקפיד להתפלל כל יום, לאכול אוכל כשר, לשמור את השבת וללמוד תורה. ובכלל לימוד התורה, גם לימוד שאר חכמות כגון, חוכמת המספר, התשבורת, התכונה, הטבע, הרפואה, ההיגיון דהיינו דקדוק הלשון, המליצה, השירה. נראה לך שתוכל לעמוד בזה?’, ‘כמובן’, עניתי לרב. תוכל לפנות אלי בכל שלב ובכל זמן. אל תשכח להיות דג.
