היו היה פעם 2 ילדות תאומות, שמן היה נוי ולינוי. שחיו בעיר בשם “טוקיפס”.
בטוקיפס היו להן הרבה חברות והן היו ממש מקובלות.
פעם אחת, באחד הלילות הן שמעו את ההורים שלהן מדברים בניהם ואמרים: אבא אמר: “אנחנו עושים את זה”.
ענתה אמא ” הבנות לא יקבלו את זה טוב”
. אבא הוסיף ואמר ” אנחנו נהיה חייבים לעבור יש לנו מלא חובות לבית ולאנשים בסביבה”!
נוי ולינוי נבהלו ורצו שניהן לחדר והדליקו את האור הקטן שעל השידה. ” אין מצב”! אמרה לינוי. ” יש לנו הרבה חברות, אנחנו ממש מקובלות אין מצב שאנחנו נוותר על ככה”! הוסיפה נוי. לינוי התחילה לבכות ונוי הרגיע אותה ואמרה: “אנחנו לא נוותר על זה”!.
למחרת בבוקר נוי ולינוי חשבו איך לגרום להם לחשוב שזה ראיון לא טוב לעבור…
בדיוק רן אחיהם הקטן התעורר ולא הבין למה נוי ולינוי ככה לחוצות, דפק רן על דלתן ושאל ” למה אתן כאלה לחוצות”? אמרה לינוי: “בוא תתקרב שאמא ואבא לא ישמעו”…
” למה אמא ואבא לא צריכים לשמוע “? שאל רן.
“כבר תבין” אמרה נוי.
לינוי הוסיפה ואמרה: “שמענו אתמול בלילה את אמא ואבא אומרים שאנחנו עוברים דירה לארץ רחוקה מכאן”!
” אהה טוב…” אמר רן
מה טוב ?!?!” שאלו האחיות
גם ככה הם מתנהגים אלי מגעיל”…ענה רן “
” לך זה בסדר לנו זה לא כי אנחנו מקובלות ויש לנו הרבה חברות”… אמרה לינוי.
למחרת בבוקר. ההובלה לקחה את כל החפצים ואמא אבא נוי לינוי ורן עזבו את “טוקיפס” ועברו לעיר בשם “רנות” רן התלהב ואמר ” יאוו זה כמו השם שלי רק בבת!
” נוי ולינוי דווקא היו עצובות מאוד יחסית לרן…
כשהגיעו לבית הבית היה אפור כולו .
אבא אמר ” לפחות כאן אין לנו חובות”!..
כשהגיעו לחדר של נוי ולינוי הוא היה כולו אבק וקורי עכביש
” יאוו איזה מגעיל פה!” אמרו יחד נוי ולינוי
” אני לא רוצה לחשוב מה יהיה בבית ספר”! אמרה לינוי.
הן עבדו קשה ממש ממצב של “רוחות רפאים” לחדר ורוד היו עייפות ונרדמו…
בבוקר, קמו נוי ולינוי עצובות..עמדו מול המראה עם תלבושת בית הספר והתיק מוכנות ליציאה.
אמא ואבא אמרו ” בהצלחה יום טוב!”
נוי לינוי ורן יצאו מהבית עד שהגיעו לבית ספר.
על ההתחלה נוי הרגישה שמשהו לא מתבשל טוב לעומת לינוי שחשבה שדווקא יכול להיות כיף!
המורה הציגה לפני כל הכיתה את נוי ולינוי
כולם רצו כבר להכיר את לינוי .
בהפסקה כולם קפצו על לינוי ואת נוי השאירו בצד ככה עד סוף היום.
כשהגיעו הביתה נוי הייתה חסרת מצב רוח לעומת לינוי שהייתה שמחה מהיום הראשון שלה בבית ספר.
רן נשאר בבית ספר לקייטנה ואמר שהיה לו ממש ממש כיף, כולם קיבלו אותו בפנים יפות ובשמחה.
למחרת הלכו שוב לבית ספר ואותו הדבר לינוי המקובלת ונוי נשארת לבד.
נוי הלכה לשירותים לבכות.
חברות של נוי, רונה ואביה ואחותה לינוי צחקו עלי נוי.
ולינוי אחותה ריחמה עלייה, אבל גם רצתה להישאר מקובלת ובכל זאת צחקה עלייה וככה עברו להם שבועות והן המשיכו לצחוק על נוי שהיא חנונית ומכוערת…
נוי כבר לא יכלה להתמודד והחליטה לספר להוריה .
ישר אחרי שיצאה מחדר הוריה לאחר שסיפרה להם מה קרה.
הוריה החליטו לדבר עם לינוי..
לאחר שיחת ברור עם הוריה, לינוי החליטה שהיא רוצה לעבור לאחותה התאומה וסיפרה את זה לחברותיה רונה ואביה
רונה ואביה לא הסכימו ובכל זאת לינוי ונוי היו יחד כל ההפסקות וישבו יחד והיום שניהן מקובלות וגם רן!!!
הסוף!
